הקושי לספר סיפור בקרב ילדים עם לקות שפה מתבטא בעיקר ברמת המילה והמשפט (רמת המיקרו), אך הממצאים לגבי תפקוד ברמת מבנה הסיפור, והשימוש בקשרים סיבתיים (רמת המאקרו) אינן חד-משמעיות. גם ילדים דו-לשוניים עשויים להראות קושי ברמת המיקרו בשפתם השניה, אך הם צפויים לתפקד בהתאם לגילם הכרונולוגי ברמת המאקרו תוך השענות על הידע שלהם בשפה הראשונה.
מטרת המחקר היתה לזהות אלמנטים נרטיביים המבחינים בין ילדים דו-לשוניים עם וללא לקות שפה מבחינת מבנה הסיפור והקשרים הסיבתיים המצויים בו.
המחקר הנוכחי ניתח את יכולות הנרטיביות של 49 ילדי גן דו-לשוניים דוברי רוסית-עברית בני 5:6-6:6 (14 עם SLI), בדגש על רמת המאקרו באמצעות נרטיבים שנאספו בשתי השפות, רוסית ועברית. הילדים נתבקשו לשחזר סיפור אחד בכל שפה בימים נפרדים. כל סיפור תואר ע"י התייחסות לשלוש אפיזודות וכל אפיזודה הציגה דמות שונה עם מטרות (Goals), נסיונות (Attempts) להשיג מטרות אלה ותוצאות (Outcomes), אשר נאמרו במפורש. הסדר בשפות ותוכן הסיפורים היו מאוזנים בין המשתתפים. הממצאים מתייחסים למבנה הסיפור- מטרה, נסיון ותוצאה (GAO) [1] - ולאלמנטים המצביעים על קשרים – מאפשרי פעולה, פיזיים, מוטיבציוניים, ופסיכולוגים [2], [3].
ניתוח הממצאים באמצעות אנובה תלת כיוונית (קבוצה X שפה X אפיזודה) עם GAO כמשתנה תלוי הראה הבדל מובהק בין הקבוצות הן בשפה הראשונה והן בשפה השניה אשר התבסס על ההבדלים באפיזודה הראשונה. הבדלים דומים בין הקבוצות נמצאו גם באלמנטים המצביעים על קשרים בין המרכיבים השונים ובין האפיזודות השונות. הבדלים אלו נמצאו תקפים עבור מאפשרי פעולה (Enabling relations) המקשרים בין אפיזודות וקישורים פיזיים (Physical relations) המקשרים אלמנטים נרטיביים בתוך אפיזודות, אך לא עבור קישורים מוטיבציוניים וקישורים פסיכולוגיים. ניתוח איכותני הראה שהקושי באלמנטים הנרטיביים החלשים אצל ילדים בעלי לקות שפתית (מאפשרי פעולה וקשרים פיזיים) נובע מהיותם תלויים בידע לשוני בעוד שאלמנטים הקשורים לידע של מבנה הסיפור דומים יותר בשתי הקבוצות ותלויים באפיזודה.
הדיון נוגע בהשלכות עבור השימוש בנרטיב בקרב ילדים דו-לשוניים ככלי מבחין בין ילדים בעלי לקות שפה לבין ילדים עם התפתחות שפה תקינה.
