מטרה ורקע תיאורטי: הפקת נראטיב הינה משימה מורכבת הדורשת מימוש יכולות קוגניטיביות, לשוניות וחברתיות. משום כך, ניתוח נראטיבים שהופקו ע"פ סדרת תמונות הוא כלי מקובל ויעיל לשם הערכת כישורים קוגניטיביים ולשוניים של נבדקים טיפוסיים ובלתי טיפוסיים. על אחת כמה וכמה מעניין לבחון נראטיבים כתובים של נבדקים העושים את צעדיהם הראשונים בהפקת טקסטים כתובים.
אוכלוסייה: נבדקו 345 ילדים בני 6-9 שנים, חד-לשוניים, דוברי עברית ילידיים שאינם סובלים מלקות חושית, רגשית, תקשורתית או קוגניטיבית. לכל הילדים שנבדקו, היגוי תקין. לשני ההורים של הילדים, השכלה של יותר מ-12 שנות לימוד וגם הם דוברי עברית ילידיים. אוכלוסיית הילדים נחלקה לשתי קבוצות: 300 ילדים עם התפתחות טיפוסית ו-45 ילדים שאובחנו כלקויי שפה-למידה ע"י קלינאית התקשורת המטפלת.
כל הנבדקים עברו אבחון שפתי מקיף שמטלתו האחרונה היא הפקת טקסט דבור ע"פ סדרת תמונות. מיד אחר כך התבקשו הנבדקים להפיק טקסט כתוב ע"פ אותן תמונות. חלק מהנבדקים לא הפיקו את הטקסט הכתוב.
שאלות המחקר: (א) האם הטקסטים הדבורים של הכותבים ושאינם כותבים שונים זה מזה ובמה (ב) האם הטקסטים הדבורים יכולים לנבא את רמת הטקסט הכתוב (ג) מהם מאפייניהם הלשוניים של כותבים ושאינם כותבים.
ממצאים ודיון: השוואת הטקסטים הדבורים של הכותבים ושאינם כותבים והשוואת הטקסטים הדבורים והכתובים זה לזה ידונו בהרצאה. כמו כן נדון בקשרים בין יכולות לשוניות של נבדקים טיפוסיים ולקויי שפה לבין הטקסטים הדבורים והכתובים שהפיקו.
