רקע: חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הרבו לנתח שחזורי טקסטים כתובים של נבדקים ופיתחו מודלים שונים להסבר תהליכי עיבוד שיח כתוב, בהתבסס על ניתוחים אלו. לעומת זאת, מעטים המחקרים שבחנו את טיב המענה על שאלות בעקבות קריאת טקסטים כתובים וזאת למרות שבמערכת החינוך רווח השימוש בכלי זה. שחזור היא משימה יחסית פתוחה בה המשחזר מעלה מהזיכרון מידע מתוך המופיע בטקסט המקור, מעבד את המידע שהועלה ומארגנו ליצירת הפקה מקורית על פי שיפוטו ויכולתו. לעומת זאת כדי לענות על שאלות לגבי הטקסט, הנבדק צריך להתמקד בנושא הספציפי שהועלה בשאלה לארגן את הידע שלו בנושא ולנסח תשובה מתאימה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת שחזורי טקסטים ומענה על שאלות על אותם הטקסטים, להערכת טיב הבנת טקסטים כתובים משתי סוגות: עיוניים וסיפוריים, בגילאים שונים לאורך שנות בית הספר .
שיטה: 112 נבדקים טיפוסיים מכתות ד, ז, י"א ומבוגרים קראו ארבעה טקסטים: שניים סיפוריים ושניים עיוניים, שחזרו אותם וענו על שאלות הבנה.
נמדדו מספר מילים ומספר יחידות התוכן בשחזורים בהשוואה לטקסטים המקוריים. בשחזורים נמצאה עליה עם הגיל במספר המילים ובמספר יחידות התוכן ונמצא שוני בממדים הללו בהתאם לסוגה ואורך הטקסט.
טיב המענה לכל אחת מהשאלות נמדד באמצעות סולם מדורג אשר שימש גם למדידת מידע מקביל שהופיע בשחזורים.
תוצאות: נמצא שוני משמעותי במענה הנבדקים לנושאים הנשאלים בשאלות לבין התייחסותם אל אותם נושאים בשחזורים. לממצאים השלכות לגבי הערכת הבנת הנקרא באמצעות שחזור לעומת הערכת הבנת הנקרא באמצעות מענה על שאלות.
