המחקר הנוכחי בחן את יחסי השותפות בין אימהות לבין אנשי מקצוע, מנקודת מבטן הסובייקטיבית של אימהות לילדים עם לקויות על הרצף האוטיסטי. כיום, טיפול ממוקד במשפחה הנו המודל הרווח בעבודה עם ילדים עם אוטיזם ומשפחותיהם. מודל זה נגזר מהגישה האקולוגית המדגישה את מקומה המרכזי של המשפחה בגידול הילד. תפקידם של אנשי המקצוע הוא לסייע להורים ולתמוך בהם במילוי תפקידם. בנוסף, על אנשי המקצוע לספק להורים מידע, הדרכה וייעוץ שיהוו בסיס לקבלת החלטות מושכלות לשם קידום תפקודם של ילדיהם. לפיכך, יש צורך בהבנה מעמיקה של תהליכים מסייעים או מקשים על התמודדות הורים במפגש עם אנשי מקצוע המטפלים בילדם. המחקר הנוכחי נערך בגישה איכותנית-נטורליסטית וכלל ראיונות עומק חצי מובנים עם 20 אימהות לילדים המאובחנים עם לקויות על הרצף האוטיסטי (גיל הילדים 3-5 שנים). הראיונות נותחו באמצעות ניתוח תמאטי. על סמך ניתוח הנתונים נבנה מודל המורכב מארבע תימות מרכזיות המארגנות ומייצגות את התפיסות הרווחות בקרב אימהות באשר ליחסיי השותפות עם אנשי מקצוע המטפלים בילדם: ברמה אישית של ההורה – מתן תמיכה להורה ; ברמה האישית של המטפל– מאפייני המטפל מבחינה אישית ומקצועית ; ברמה הבין אישית בין ההורה לבין המטפל – מאפייני השיח בין ההורה למטפל; ברמה הארגונית - המסגרת הכללית שתוחמת את איש המקצוע, ההורה והקשר ביניהם (לדוגמא, עבודה במסגרת ביתית או במסגרת חינוכית-טיפולית). כל תימה מרכזית כללה תתי-תימות, אשר דנו בסוגיות שונות הקשורות לתכונות איש המקצוע, שיתוף ומעורבות ההורה בטיפול, הסתכלות על המשפחה כיחידה שלמה, ומהות הקשר בין ההורים לאנשי מקצוע. ממצאי המחקר מעניקים מידע חשוב לגביי תרומתם של יחסיי השותפות בין אמהות לאנשי המקצוע להתמודדות עם ההורות ולמעורבותן בטיפול. בנוסף, הממצאים מדגישים את חשיבותם של העקרונות המנחים את הטיפול הממוקד במשפחה ובבניית שיח בריא וחיובי בין הורים לאנשי מקצוע לאורך תהליך ההתערבות והטיפול.
