How Did the Revolution in Torah Study Sweep all Those Who Opposed It?

החסידות, במאה הי"ח, התקוממה, מתחילת דרכה נגד הלמדנים והערכים שהם מייצגים. הם ביקרו את הצבת לימוד התורה כעליון בסולם הערכים הדתיים. כמענה לאתגר זה ייסד ר` חיים מוולוזי`ין את ישיבת וולוז`ין, אם הישיבות, מוסד זה התפשט בחברה ה`מתנגדית` במאה הי"ט והתרחב מאד במאה הכ` לכל הקבוצות האורתודוכסיות השונות. עוד ועוד קבוצות מהחברה היהודית הצטרפו למעגלי לימוד התורה. בתנועת החסידות, שבראשיתה התנגדה לאידיאה של הלמדנות, קמו ישיבות למדניות לתפארת, בתנועה הציוניתֿדתית, שחרטה על דגלה את חיי התורה יחד עם חיי העבודה, צצו ועלו ישיבות גבוהות וישיבות הסדר. גם נשים החלו ללמוד תורה באופן שיטתי, ומשנות השמונים של המאה העשרים ואילך החלו לפעול מדרשות חדשות בהן יכלו להגשים זאת. תנועות אלו, שוודאי הרחיבו את הלב של אוהבי התורה מצד אחד, ערערו את ההגמוניה של הקהילה הלמדנית, הליטאית מן הצד השני, ואף הרחיבו את המנעד של אופי הלומדים ומגמתם. דרכים חדשות, מטרות רוחניות נוספות וערכים מגוונים הפכו את לומדי ולומדות התורה לפסיפס אידאולוגי מרתק.

בספרי, "משהפכה התורה לתלמוד תורה – תמורות באידיאה של לימוד התורה בעידן המודרני", חקרתי את המהפכה שהתחולל באידאה של לימוד התורה בשינויים שחלו בה בתוך הקבוצות השונות באורתודוכסיה, גם אלו שהיו נגדה, בשיטות השונות שהתפתחו בעקבותיהן, ובזיקות ההיסטוריות והחברתיות של האידיאה הזו למציאות ימינו.

בהרצאתי אבקש לענות על השאלה, `מהם הגורמים ההיסטוריים והאידיאולוגיים שחוללו את המהפך בתנועות הללו, שלא לקחו חלק בעולם הלמדנות, בעת צמיחתו במאה הי"ט, וכיום הצטרפו לדרך זו והפכו חלק מ"חברת הלומדים"`? כמו כן אבקש לבדוק את משמעותה של מהפכה זו על האידיאולוגיה הכללית של לימוד התורה, על הדרכים המתחדשות בה את השפעותיה על מבנה האורתודוכסיה.