המחקר הנוכחי בדק את יכולות תפיסת הדיבור והשפה אצל פעוטות מושתלים ואת הקשר בין מדדים לתפיסת דיבור ושפה, תוך ניסיון ללמוד מהם המדדים הרגישים לניבוי יכולות שפה ומה מאפיין את הפער השפתי של פעוטות מושתלים בהשוואה לשומעים.
שיטה: במחקר השתתפו 44 ילדים. 20 ילדים מושתלים בגיל-שמיעתי 1:6-3 שנים (גיל-כרונולוגי 2:9-5:7) דוברי ערבית שעברו השתלה שבלולית בבית החולים בני ציון-חיפה בגיל 1-3 שנים וכולם לומדים במסגרות של לקויי שמיעה בצפון. קבוצת הביקורת כללה 24 ילדים שומעים תואמי גיל-שמיעתי (גיל כרונולוגי 3-1:6 שנים). הילדים המושתלים נבדקו בסדרת מבחני תפיסת דיבור ברמת פונמה (VCV), ברמת מילה (מילים דו-הברתיות וחד-הברתיות בסט פתוח) וברמת משפט (מבחן מיל"י) ומבחן להערכת תפקוד שמיעתי (PEACH, Ching, et al., 2007). מבדקי שפה הועברו לשתי הקבוצות: מבחן אוצר מילים (CDI, Fenson, et al, 1993) ומבחן חזרה על משפטים שפותח במסגרת המחקר הנוכחי.
תוצאות: בקבוצת המושתלים נמצאו מתאמים חיוביים בין גיל-שמיעתי וגיל-כרונולוגי לבין ביצוע במבחן משפטים ובמבחן אוצר-מילים (Ps<.05), כשמתאם הגיל-השמיעתי גדול יותר בהשוואה למתאם של הגיל-הכרונולוגי הן במדד התחביר והן במדד אוצר המילים. ממצא זה תומך ברגישות המדד של גיל-שמיעתי להערכת שפה אצל מושתלים צעירים. כמו-כן נמצאו מתאמים חיוביים בין מדדי תפיסת דיבור ותפקוד שמיעתי לבין הביצוע במבחני השפה (Ps<.001). ממצאים אלה תומכים ברגישות מדדי תפיסת דיבור להערכת התפקוד התקשורתי-שפתי אצל מושתלים צעירים. אולם, ממוצע הביצוע במטלות השפתיות של המושתלים היה נמוך באופן מובהק בהשוואה לביצוע של שומעים תואמי גיל-שמיעתי.
דיון ומסקנות: ממצאי המחקר תומכים ברגישות של מדד גיל-שמיעתי ומדדי תפיסת דיבור להערכת תפקוד שמיעתי- תקשורתי וניבוי יכולות שפה אצל מושתלים צעירים. הפער השפתי בהשוואה לשומעים תאומי גיל-שמיעתי (ילדים צעירים בגיל הכרונולוגי מהמושתלים) מעלה שאלות הנוגעות לגיל סגירת הפער ולמטרות ההתערבות מבחינת שפה עבור ילדים אלה.
