מטרה: סקירה של יכולת ניבוי אספירציה של הערכת בליעה קלינית
רקע תיאורטי: דיספאגיה שכיחה בעיקר באוכלוסיית הקשישים ומעלה את הסיכון לאספירציה עד שיעור של כ35% במטופלים מעל גיל 75ש'. בגיל המבוגר, דלקת ריאות כתוצאה מאספירציה עם דיספאגיה, הינה קשה יותר ובעלת פרוגנוזה פחות טובה לעומת דלקת ריאות שאינה כתוצאה מאספירציה. שילוב של אספירציה עם תחלואה נלווית, הנפוצה בגיל המבוגר, כגון מחלה קרדיווסקולרית, ניוונית ושטיון עלולים להגביר את הסיכון עוד יותר.
הערכת דיספגיה באמצעות הערכה קלינית לצד מיטת החולה מהווה פעמים רבות קו ראשון, והינה הבסיס לטיפול בחולים עם דיספאגיה במרכזים רפואיים רבים. עם זאת, על פי הספרות כ40% מהחולים עושים אספירציות שקטות הנצפות בבדיקות מכשירניות (FEES ו-ודאופלורוסקופיה).
שיטת המחקר: סקירה רטרוספקטיבית של מאושפזים ומטופלים אמבולטוריים במרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות בליעה במרכז הרפואי שיבא. המטופלים עוברים הערכה ע"י רופאי אא"ג וקלינאי תקשורת, שכוללת בדיקת גורמי סיכון לאספירציה, דוגמת שיעול בזמן או לאחר בליעה, חנק,כחכוח או שינוי בקול.
במחקר הנוכחי ערכנו השוואה בין התוצאות שהתקבלו בסולם הפנטרציה-אספירציה (Penetration-Aspiration Scale - PAS) של ההערכה אנדוסקופית תפקודית של הבליעה (Functional Endoscopic Evaluation of Swallowing - FEES) לבין תוצאות ההערכה הקלינית.
ממצאים ודיון: מתוך 53 בדיקות של מטופלים ב-24 אובחנו אספירציות ( PASבין 6ל8) ומתוכם ב- 16 אובחנה אספירציה שקטה (PAS 8( הבדיקה הקלינית לא זיהתה אספירציות אצל 8 מהחולים.
רגישות הבדיקה הקלינית הייתה 68.9% וסגוליות 86%. הבדיקה הקלינית הראתה positive predictive value של 55%, וnegative predictive value של 91%.
הערכה קלינית אינה יכולה לשלול אספירציה בחלק מהמקרים, ויש לשקול בדיקות נוספות דוגמת FEES לשם השלמת הערכת המטופל.
