זהו תיאור מקרה של מטופלת עם אפזיה לאחר אירוע מוחי אשר טופלה בבי"ח לוינשטיין במשך 5 חודשים במהלכם הציגה דינמיקת הטבה משמעותית ביכולותיה השפתיות והתקשורתיות אשר תרמו אחת לשנייה.
בקבלתה לאשפוז בבית החולים המטופלת אובחנה עם אפזיה אקספרסיבית-רצפטיבית. לאחר תקופה של טיפול שפתי אינטנסיבי נצפתה התקדמות משמעותית בעיקר בחלק הרצפטיבי, אך ללא שיפור משמעותי בתחום ההפקה. בשלב זה נצפה תסכול רב של האישה בשל חוסר יכולתה לתקשר ולהעביר מסרים. במקביל הותאם קלסר תקשורת באמצעותו המטופלת יכלה להעביר מסרים מצומצמים ביותר. עם השיפור בחלק הרצפטיבי, הותאם לוח תקשורת באייפד באמצעותו המטופלת הצליחה אט אט לתקשר והחלה לכתוב מילים בודדות (עם טעויות פונולוגיות רבות), נעזרה במקלדת kebbel, אשר מסייעת לניבוי מילים, ובתיווך מתאים של שותף תקשורת הצליחה להעביר מסר באופן חלקי. הטיפול התקשורתי חשף יכולות שפתיות שהתפתחו עם הזמן והמטופלת הצליחה לכתוב משפטים קצרים, ולהעביר יותר מסרים לסביבתה בכתיבה. רמת התסכול ירדה מרגע שהצליחה לכתוב ולהעביר מסרים. הטיפול התקשורתי תרם הן לתקשורת של המטופלת עם סובביה ומטפליה והן לחיזוק המערכת הפונולוגית. יחד עם זאת, יכולת הדיבור הספונטני לא השתפרה כלל, מה שחיזק את ההשערה שמדובר באפרקסיה קשה לדיבור. במקביל הוחל תרגול אינטנסיבי לשיפור יכולות הדיבור.
לאחרונה, המטופלת מצליחה להעביר מסרים מילולית. מובנות הדיבור עדיין ירודה מאוד (בשל האפרקסיה) אך המטופלת מצליחה לתקשר באופן עצמאי עם סביבתה באמצעות דיבור או הקלדה. מצליחה לתקשר במיילים, בפייסבוק ובאס-אם-אסים והציגה שיפור משמעותי לאורך תקופת אשפוזה.
