האתגר המרכזי של ילדים עם לקות שפה-למידה בגיל בית הספר הוא התמודדות עם השפה הכתובה - עם הבנת הטקסט והפקתו. טקסטים כתובים הם מקור ידע מרכזי בגיל בית הספר, וחשיפה להם תורמת להעשרת הידע הלשוני, הרחבת ידע עולם ופיתוח יכולות חשיבה. על מנת להפיק את כל אלה מהטקסט הכתוב נדרשות יכולות טובות של הבנת הנקרא, כלומר, יכולות של תיהלוך טקסטים.
המודל הפסיכולשוני להבנת הנקרא (Construction-integration model, Kintsch 2014, 2015) מציג שלוש רמות ייצוג הנבנות אחת על השנייה, במטרה להגיע ליצירת ייצוג מנטלי יציב וקוהרנטי של הטקסט. ראשית נדרשת הבנה של המילים בטקסט, ברמת ייצוג גבוהה יותר נדרשת היכולת להבין את יחידות התוכן ולחבר ביניהן באמצעות היסקים ולבסוף יצירת "מודל מצב" (situation model) באמצעות היסקים שחלקם לא מאוזכרים ישירות ומפורשות בטקסט, קישור בין הרעיונות המובעים בטקסט, ובין המובע בטקסט לידע קודם. כשל בכל אחת מרמות הייצוג עשוי להוביל להבנה לא מספיק טובה של הטקסט.
מטרת ההרצאה הנוכחית להדגים כשלים ברמות השונות של ייצוג הטקסט דרך הצגת תמונות שונות של הבנת הנקרא בקרב ילדים עם לקות שפה-למידה ולהתרשם מהתמונה המורכבת שמזמן תחום זה. ההרצאה תציג ניתוח תשובות על שאלות הבנת הנקרא, על בסיס המודל הפסיכולשוני, מתוך טקסטים תואמי גיל של ילדים שונים בגילאי בית ספר. יידונו ההשלכות של קשיים בכל אחד מרמות המודל, וכן היישומים הטיפוליים הנובעים מנוכחותם של קשיים אלו.
