The Messianic and Mystical Consciouseness of the Rebbe Menachem Mendel Schneersohn, the Lubavitcher Rebbe

תקציר

תודעתו המיסטית משיחית של הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ`) להלן הרממ"ש.

כיצד ומפני מה צפה ועלתה היצירה המשיחית, אל מרכז העבודה הדתית החב"דית ותכליתה במאה העשרים? מה בשיטתו העיונית-מטאפיזית של הרממ"ש הצריך או שמא חייב את מיצוייה, בהעמדה משיחית ציבורית-לאומית והיסטורית? מה הייתה בשורתו המשיחית? האם וכיצד עיצבה תודעתו המיסטית את משיחיותו? ייחודה ותרומתה של הרצאתי הוא, בניסיון להציג את התודעה והדגם המשיחיים על רקע תודעתו המיסטית. תודעה מיסטית שסביבת המשמעות שלה היא אופק פנתיאיסטי מכוון עצמות. בעקבות כך את הקביעות הבאות: א. הרממ"ש זיהה עצמו כמשיח הכמעט וודאי, וכנביא המנבא והמורה על משיחיותו. ב. משיחיות הרממ"ש היא פועל יוצא של תודעתו המיסטית- חב"דית, הנעה סביב מושג העצמות. ג. מאפייני משיחיות הרממ"ש הנם, גם ספיריטואליזם מיסטי-אקסטטי וגם אקטיביזם היסטורי-ציבורי. מניעיה הנם, גם פנימיים וגם חיצוניים. זו צמחה, גם כתוצר ממשבר וגם כתוצאה מתקווה וגאות היסטורית. ד. כל פעילותו הרוחנית והציבורית בכל שנות נשיאותו, ביקשה להוכיח את משיחיותו ואת בשורתו, ולשכנע בכך את בית ישראל והעולם כולו. ז. לדידו המתווה הרמב"מי- הנטורליסטי שאינו מצריך סממן אפוקליפטי, הולם מאין כמוהו את שיטתו התיאולוגית-מיסטית הפנתאיסטית-עצמותית לכל אורכה ועד סופה. ח. הרממ"ש בנה דגם משיחי ייחודי שלא היה כדוגמתו. כהרמב"ם (ובניגוד לרמב"ן) קבע תהליך משיחי נטורליסטי מראשית ועד אחרית ובכלל זה, בעידן תחיית המתים. הוא שותף לייעוד הרוחני-מיסטי האוניברסלי, של הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה". ייעוד, שאינו צומח מתוך קטסטרופות אלא מדו-קיום של שלום. ברם, בניגוד לרמב"ם הרואה את ה`עולם הבא` כנפרד מעולם זה, כתכלית האיוויים התבוניים וכחיים האמתיים, הרי לרממ"ש אין לו אלא עולם אחד "הזה". .