ההרצאה תעסוק במספר טקסטים בהם מתוארות תגובות של אבות לאובדן ילדים בתלמוד הבבלי. נוכחותם של גברים כאבות בספרות חז"ל הינה נושא מורכב, הזוכה לאחרונה לדיון משמעותי ומעורר מחשבה. דומה כי לא פעם דמויות גבריות בספרות חז"ל, כאבות לבנים ולבנות, נעות בין אופני נוכחות שונים בטקסט. כך למשל, ישנה הנחה מובלעת ולכאורה מובנת מאליה של עצמם היותם אבות – כמולידים, כמחנכים וכמובילי דרך. אולם, לא פעם מושם דגש על העדרותם של גברים, פיזית ורגשית, מן המרחב המשפחתי והביתי.
סיפורי אובדנם של ילדים ודרכי אבלות עליהם יוצרים אפוא מרחב ייחודי לבחינה של תפקיד ותפקוד האב במרקם המשפחתי והחברתי. בדיוני בטקסטים אלו אתמקד בהופעתו ובהעדרו של בכי כחלק מתהליך האבלות, אבחן כיצד מעצב הטקסט התלמודי את דמות האב השכול, ובאילו אופנים מוצגת החוויה הרגשית שלו, המכילה שאלות הלכתיות, תרבותיות ורגשיות גם יחד.