את הדיון שלי ב`בית יוסף` וב`שולחן ערוך` אקדיש לשיקולים שהובילו את מרן יוסף קארו לחברם. אלה נזכרים באופן מפורט במבוא שכתב ל`בית יוסף` ואותם אנתח בחלק השני של ההרצאה. החלק הראשון יוקדש לשינויים בהיקף גלובלי בהבנת תפקידו של החוק במסגרות פוליטיות גדולות הן בהקשר הנוצרי – המדינות הריכוזיות, האימפריות והתפשטותן לעולם החדש – והן בהקשר המוסלמי – בעיקר באימפריה העות`מנית בשיאה, ובאימפריה הסוופידית. מדובר בתהליך רחב היקף וחוצה מסורות דתיות שהעניק מקום מרכזי יותר לחקיקה, למערכת אכיפה מסודרת ושיטתית יותר, ולמנגנון של אנשי חוק מקצועיים שנמצאים תחת פיקוח מרכזי. פרויקט הקודיפיקציה של מרן קארו הוא נסיון להפוך את `החוק היהודי` לרלוונטי בתנאים היסטוריים חדשים.