דברי הברית בספרים ויקרא ודברים הובנו עוד מימים קדומים כבעלי תפקיד כפול: האחד, הבטחת שכר למקיימים את דברי הברית ואזהרה בפורענות על הפרתהּ. השני, מעין `תכנית על` לקורות עם ישראל ואחריתו, שעיקרה חטא, עונש, וגאולה. על פי התפיסה הרווחת בספרות המקרא המאוחרת ובספרות הבית השני, החלקים הראשונים מהתכנית אמנם התממשו עם חורבן הבית הראשון, אך החלק האחרון של הגאולה עדיין לא, ומכאן גם הציפייה למימושו.
דברי הברית נידונו בהרחבה בספרות חז"ל, במיוחד במדרשי ההלכה. אך בניגוד לספרות המוקדמת להם, חכמים התמודדו עם `תכנית על` מורכבת יותר, שזכרה לא בא במקרא ואף לא בספרות הבית השני והיא המציאות של חרבן הבית בשנית, מרד בר כוכבא והשלכותיהם מרחיקות הלכת על העולם היהודי. בהרצאה ברצוני לטעון כי בספרות חז"ל ניתן להתחקות אחר שינויים בהבנת `תכנית העל` ביחס לספרות הקדומה לה ומימושה באירועים ההיסטוריים כפי שחוו אותם חכמים. בנוסף לכך, בכוונתי לחשוף בעזרת פרשנות חכמים לדברי הברית תמורות משמעותיות בסוגיות יסוד בעולמם כמו: הבנת הברית, משמעותהּ ותקפותהּ שטרם נידונו באופן זה בספרות המחקר. חשיפת השינויים והתמורות מתאפשרת מעיון בדרשות כפי שהן לפנינו ויותר מכך, בעזרת שחזור דרשות ורבדי דרשות שנדחקו וכמעט שנעלמו. רבדים אלו אינם גלויים ממבט ראשון והם נחשפים בעזרת כלי מחקר מגוונים. ההשוואה בין הרבדים חושפת פסיפס של מסורות מתקופת הבית השני; אסכולות שונות בספרות חז"ל ואף פולמוס פנימי וחיצוני. כל אלו מהווים הצצה לסערת הנפש הלאומית שבעקבות החורבן, המסתתרת בלשון המדרש הקצרה והמאופקת.
בהקשר הרחב יותר תתייחס ההרצאה לשאלות הרמנויטיקה, האמונות והדעות של חכמים ולדרכי העיבוד והמסירה של ספרות חז"ל.