“Adam Shel Zura” = A Person of the Holy Scriptures: An Explication of a Rabbinic Idiom through a Syriac Texts

הכינוי `אדם של צורה` או `בני אדם של צורה` ו`אנשים של צורה` מופיע בכמה מקורות מספרות חז"ל. כינוי זה פורש כאמירה כללית המכוונת ל`אדם חשוב`. פרשנות זו אמנם יפה למקצת המופעים ומשקפת את הנוהג ההלניסטי-רומי ליצור דיוקנאות של שליטים ופילנתרופים, נוהג שאכן היה מוכר לחכמים.

אולם הבנה כזו של הכינוי נראית בלתי מדויקת. ברוב המקורות הקשר הדברים מצביע על הצטיינותו של אדם, או של מספר אנשים, ביכולתם לדרוש או לתרגם את הטקסט המקראי. כלומר, שהמילה `צורה` בביטוי זה משמשת כמונח טכני המכוון ל`טקסט` הנדרש – טקסט התורה – ולפיכך משמעו של הכינוי הוא בן אדם הבקיא בפסוקים, ואשר יכול ליישב אותם ולדייק במשמעותם.

חיזוק להבנה זו מתקבל מבחינתם של מספר היבטים: קטע גניזה לבבלי מועד קטן ט א, אשר גורס: `אמ`ל לבריה בני אדם דרשנין בני אדם שלצורה`; הביטוי `המתרגם פסוק כצורתו` (תוספתא, מגילה ג א), שקושר גם הוא בין פסוקי המקרא לבין תרגום נאות (או לא נאות) שלהם באמצעות המילה `צורה`; העובדה כי לחלק מן המקורות ישנן מקבילות, שבהן מופיע ביטוי אחר המתייחס ליכולתו של אדם לדרוש נכוחה את הפסוקים (`אדם/בני אדם של יישוב` במשמע של יישוב הפסוק); עיון בטקסטים סוריים המלמד כי אחד ממשמעיה של המילה ܨܘܪܬܐ (`צורתא`) - `טקסט` - מתייחס תמיד אל הטקסטים של ספרות הקודש הנוצרית; הביטוי `צורתא דשמעתתא` (תלמוד בבלי, שבת סג א) שקושר אף הוא בין `צורתא` לבין השמועה ההלכתית שנשענת על התורה שבכתב.

בהרצאתי אציע משמע נוסף למילה `צורה`: כמונח המתייחס ל`טקסט`, וליתר דיוק לפסוקי התורה; על הופעתו בכינוי `אדם/אנשים של צורה` (וב`צורתא דהלכתא`), ואשפוך אור חדש על כמה מקורות בספרות חז"ל.