"במות השערים" נזכרות במסגרת אפיזודת טיהור הפולחן ברפורמת יאשיהו (מל"ב כג 20-4), בתוך רצף פעולות טיהור המתבצעות ברובן הגדול בירושלים (פס` 14-4): "ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר" (פס` 8). התיאור המסורבל, הכולל שתי פסוקיות מקום ושערים בעלי שמות שונים ("שער יהושע", "שער העיר"), הוביל חוקרים שונים להציע לטקסט תיקונים שאינם נשענים על אף עד נוסח, וכן להעלות השערות מפליגות, כגון זו של רהם ש"שער יהושע" הוא דלת ביתו הפרטי של שר העיר, או זו של ידין ששער זה נמצא בבאר שבע. אני מציע לראות בסרבול הזה תוצאה של אופי תיאור המרחב העירוני של ירושלים באפיזודת טיהור הפולחן. ירושלים כאן, כמו בעוד כמה פרשיות בהיסטוריוגרפיה המקראית, היא מרחב מוכר ו"ביתי", אשר תיאורו כולל עצמים מרחביים קטנים ושוליים, שאפשר לשער שרק מי שהכיר את העיר היטב יכול היה לזהות. נהירותו של תיאור כזה תלויה בקרבת הקורא למרחב המתואר. הוא סתום, כמובן, למי שלא ביקר בירושלים, אך בחלוף הזמן הוא הופך ברור פחות ופחות גם למי שחי בעיר, משום שהמרחב העירוני עצמו משתנה, מקומם של עצמים שנעלמו מפני השטח נשכח, ושמותיהם של אתרים בעיר מתחלפים. נראה שהתיאור ה"מגושם" הזה, כלשון כמה חוקרים, נוצר מתוך נסיונותיהם של בני תקופות מאוחרות לזהות בירושלים המוכרת להם מקומות המוזכרים באפיזודת טיהור הפולחן, ובייחוד לאתר את מקומם של מוקדי פולחן שהושמדו ברפורמה, כגון "במות השערים". אראה שהחיפוש הזה אחרי מקומות הקשורים בעברה הדתי המחוק של ירושלים הוביל להוספת הערות פרשניות בפסוקנו וכנראה במקומות נוספים באפיזודת טיהור הפולחן.