The Sound of Our Steps as a Central Voice of Israeli Literature: Understanding the Hybrid Poetics of The Sound of Our Steps from a Synchronic Perspective

הרומן קול צעדינו מאת רונית מטלון, שפורסם בישראל בשנת 2008, הוא רומן עם פואטיקה היברידית. אותה היברידיות זכתה לתשומת לב מרובה בביקורת ובמחקר שנכתבו על הרומן. כמעט בכל המקרים ראו החוקרים והמבקרים את הפואטיקה של קול צעדינו כניסיון לערער את ההגמוניה הספרותית בישראל, מתוך השוליים העדתיים והמגדריים, ולכפור בתפקידה הפוליטי והחברתי של הספרות. פרשנות זו לקול צעדינו היא פועל יוצא של קריאה דיאכרונית. אך לצד המבט הדיאכרוני קיים זה הסינכרוני, שמבקש לבחון את היצירה כחלק ממערכת ברגע נתון. בהרצאה אבקש להציע קריאה של קול צעדינו מתוך פרספקטיבה סינכרונית. לצורך כך איעזר במודל של בורדייה, שהופיע במאמרו "Flaubert`s Point of View", שרואה ביצירה מפגש בין כמה מרחבים שבהם פועל הסופר ברגע נתון: המרחב הפוליטי-כלכלי; המרחב החברתי-ספרותי והמרחב האישי, קרי ההביטוס. כחלק מבחינת אותם המרחבים ביצירתה של מטלון, אבחן אותה אל מול ספרים אחרים שיצאו לאור במקביל, ובמיוחד לספר שנחשב בעיני רבים לספר המרכזי ביותר באותה השנה, אישה בורחת מבשורה, מאת דוד גרוסמן. מתוך אותה הבחינה הסינכרונית אבקש להוכיח כי הפואטיקה ההיברידית של מטלון היא אומנם רבת פנים וסתירות, אך היא אינה אסטרטגיה של התנגדות שמגיעה מהשוליים, אלא קול מרכזי