ספרות מחקרית ענפה ורבת אנפין הוקדשה להגותו המשיחית של הרבי מליובאוויטשף אולם טרם הוקדשה תשומת לב מחקרית לעיון ואפיון חידושיו התלמודיים, ורבים אף אינם מודעים לעצם קיומם. סדרת `ליקוטי שיחות` עצומת המימדים היא גולת הכותרת של יצירתו התורנית המודפסת של הרבי. היא הוגהה על ידו בקפדנות, ליקוטים ממנה כונסו בעשרות ספרים וממנה פינה ויתד ללימוד תורתו. אף שהשיחות בסדרה נאמרו כולן סביב פרשיות השבוע הסדרה איננה אחידה באופייה וניתן לזהות בה שלושה סוגים: דיוק ודיון באחד מפירושי רש"י, דיון בהלכה ממשנה תורה לרמב"ם, דיון בסוגיה תלמודית הלכתית. הרצאתי תוקדש לקורפוס השיחות מן הסוג השלישי המכונות על ידי `שיחות תלמודיות`. אבקש להצביע על חמשה מאפיינים בקורפוס זה ולהמחישם בדוגמאות: 1. עיסוק נרחב בסוגיות פילולוגיות.[מודעות לכתבי יד, העדפה ובירור נוסחאות חריגות וקשות]; 2. תשומת לב למבנה וסדר במקורות חז"ל. 3. `הטענת` דרשות הלכתיות במשמעות רעיונית. 4. איחוד נגלה ונסתר. 5. פרשנות מילולית של מטאפורות ודימויים בספרות חז"ל. לסיום אבקש להצביע על שני מקורות השפעה אפשריים על דרכו הלימודית של הרבי: א. פרשנותו התלמודית-קבלית של אביו רבי לוי- יצחק; ב. מחקר התלמוד אליו נחשף בשנות שהותו בברלין.