כיצד מתעצבת זהותו של מתבגר הגדל בחברה חרדית המאופיינת כחברה קולקטיבית ורב- תרבותית , וחווה מצוקות בתחומים שונים בחייו
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין את האופן בו תופסים מתבגרים במצוקה בחברה זו את הזהות הדתית והמגדרית שלהם כיצד הן מתעצבות בתוך סיפור חייהם ומה מאפיין אותן.
המחקר היה מסוג `חקר מקרים מרובים` . כלי המחקר היו ראיונות ותצפיות. מדגם המחקר כלל 68 משתתפי מחקר שרואיינו: 44 מתבגרים שהיו במצבי מצוקה וסיכון (מתוכם 27 בנים ו- 17 בנות. 5 הורים, 10 רבנים ו`עסקנים` העובדים עם מתבגרים בסיכון בחברה החרדית ו- 8 עובדים סוציאליים. כמו כן, נערכו 11 תצפיות במקומות ריכוז שונים של מדגם אוכלוסיית המחקר. שיטת ניתוח הנתונים התבססה על שלבי החקירה של `תיאוריה מעוגנת בשדה` וניתוח תוכן אתנוגרפי.
במצאי המחקר נחשף דפוס קונפליקטואלי משותף המתאר דיכוטומיה בין קצוות שונים שהמתבגרים חווים. דפוס זה ניקרא בין ניכור לחיבור והוא מתאר את הקושי המובנה שהם חווים בקשר שלהם עם האל ועם בני המין השני וכן באופן שבו הם חווים את מסוגלותם למלא אחר הציפיות החברתיות בכל הנוגע לתפקידים המגדריים המיועדים להם.
ממצאי המחקר ניתן ללמוד על האופן בו חוויות מעצבות זהות דתית וכיצד מבנה חברתי קולקטיבי דתי מייצר לחצים ודפוסי קשר דואליים עם האל ועם הזהות בהקשרים שונים . יהיה מעניין לבדוק את השונה והדומה בזהות הדתית המתעצבת אצל מתבגרים הגדלים בחברות דתיות לא קולקטיביות הקיימות בישראל.