בהרצאה זו אבקש לדון באופנים בהם מעצב ר` יוסף חיים מבגדאד (1834-1909) את דמותו של העני בכתבים המשתייכים לסוגות ספרותיות שונות ובביקורת החברתית העולה מדרכי עיצוב אלה. בדבריי אבקש לעסוק במודעות העולה מכתביו ליחסי כוח מעמדיים, המעניקה תשתית לתפיסתה של התורה כמסגרת שאיננה סימטרית—כלומר, כמסגרת שמושאה אינו שקוף, וכזו שיש לה `שייכות` שונה כתוצאה מן ההבדל המעמדי. להבנה זו יש השלכה ישירה על אופן לימודה של התורה, אשר מחייב את הפנייה אל העני שחלק מן התורה נתפס כ`שייך` לו. רכישתה של התורה מותנית, אליבא דהרי"ח—כפי שהוא מתאר זאת בפירושו למשנה באבות הגורסת `איזהו חכם הלומד מכל אדם`—במודעות ליחסי הכוח המעמדיים. בהרצאה אעסוק גם בשני סיפורים המופיעים בקובץ דרשותיו של הרי"ח המתארים היבט של שבירת יחסי הכוח בין עשירים ועניים ועומדים על הבעייתיות בהצגתן של מערכות היחסים האנושיות כשקופות ובצורך לחשוף את יחסי הכוח הגלומים בהן. כך מעוצבת דמותו של הגנב הגונב לצורך סיפוק רעבונה של משפחתו כמי שחושפת ומערערת על הגניבות השקופות, הבלתי נראות לעין של אנשי הצווארון הלבן, ודמותו של המך מתוארת כמי שיכול לגאול את העשיר מן הגרות שלו ביחס לממונו. את האופן בו מעוצבת דמותו של העני ואת קריאת התגר על יחסי הכוח המעמדיים אבקש להציב על רקע תפיסות תיאולוגיות פרוטסטנטיות בנות זמנו של עוני ועושר שניתן לשער כי עשירי בגדאד שהיו שותפים בקווי הסחר הבריטי הקולוניאלי באו במגע עמן, או לחילופין הועברו במסגרת פעולתה של החברה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים בבגדאד. על רקע זה אבקש לבחון את האפשרות לראות באופני עיצובה של דמות ה`עני` בכתביו של הרי"ח תפיסה ביקורתית ביחס לתפיסת העושר הפרוטסטנטית.