Between Vision and Reality: Halakhic-Historical References to the Connection of Rabbi Joseph Karo with the Semikha Controversy

ההרצאה תתמקד בשני גורמים שעמדו במרכז הווייתה של צפת במאה הט"ז, כאשר הייתה בשיא פריחתה הרוחנית: פולמוס הסמיכה ור` יוסף קארו. האחד הוא תופעה ייחודית בעולם הרוח של צפת, והשני אישיות ייחודית בעולם הרוח של צפת. אנו נבקש לדון ביחסו של ר` יוסף קארו לרעיון הסמיכה באמצעות פעילותו הספרותית והציבורית בצפת, ובאמצעות בחינת תולדותיו של בית הדין המרכזי בצפת.

מה הייתה עמדתו של מרן ביחס לרעיון הסמיכה וחידוש הסנהדרין? האם תמך בכל צעדיו של רבו ר` יעקב בירב? האמנם האמין שדווקא התקופה הנדונה היא הראויה לחידוש פעילות הסנהדרין? למרות המטען הספרותי העשיר שהותיר אחריו, ועל אף השפעתו הדומיננטית על בני זמנו, קשה לקבל מענה ברור לשאלה מהותית זו. בהרצאה ננסה לפצח את חידת יחסו של ר` יוסף קארו לרעיון הסמיכה וחידוש הסנהדרין מזוויות שונות: שאיפתו העקרונית כפי שמשתמעת מגילויי ה`מגיד` אליו, יחסו ההלכתי כפי שמשתמע מכתביו ההלכתיים וייחסו המעשי כפי שמשתמע מפעולותיו הציבוריות והספרותיות. בדיקת המקורות הספרותיים המגוונים שנכתבו תחת ידו של ר` יוסף קארו, תגלה שההבדל בין יומן ההתגלויות `מגיד משרים` לבין חיבורי ההלכה שלו הוא ההבדל בין החזון למציאות. בחזונו ראה מרן את חשיבותו העליונה של מוסד הסנהדרין המחודש, ואת עצמו ראוי למשימה שהחל בה ר` יעקב בירב, אבל בפועל הבין שלא הייתה השעה יפה לכך. למרות אכזבתו האישית העמוקה מכישלונו לייצב מוסד הלכתי עליון מוסכם בצפת עד סוף שנות החמישים של המאה הט"ז, לא חדל ר` יוסף קארו מפעילותו הפסיקתית עד יום מותו. בשנות חייו הנותרות הוסיף ר` יוסף קארו ופעל נמרצות בבתי הדין של צפת, אבל לא נמצא עוד ביטוי כלשהו לשאיפותיו המקוריות.