ההתייחסות לאסתטיקה חוזרת בדבריו של רבי שמעון בר יוחאי בנושאים והקשרים שונים לאורך ספרות חז"ל. אעמוד על התופעה, אשרטט את הקווים הרעיוניים המאפיינים את דבריו, תוך ניתוח פילולוגי, היסטורי וספרותי של המקורות הנידונים. לאחר מכן אדון בהשפעתם של רעיונותיו על אמוראי ארץ ישראל, כפי שעולה מן המדרשים הקלאסיים: בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרבי כהנא. בחלק השלישי של דבריי אתייחס למשמעותם של הממצאים שהצגתי, כשלב ראשון, אך מהותי ביותר, של ניסוח של תפיסה אסתטית הקיימת בתוך בית המדרש הארצישראלי. לסיום אתייחס למקומם של ממצאים אלה ביחס למסגרת התרבותית הרחבה, הנוצרית וההלניסטית.