An Analysis of Some Attempts to Establish Romantic Relations among Unmarried Members of the Jewish Labor Movement in Mandate Palestine

בקרב חברי ההסתדרות בתקופת המנדט שרר חוסר בהירות במגוון רחב של שאלות הקשורות ליחסים רומנטיים. האם יחסים רומנטיים בין גברים לנשים הם אידיאל רצוי ואף הכרחי? מתי וכיצד הופכים יחסים כאלה לקשר ארוך טווח ומחייב? מה מקומם של יחסי מין בתהליך זה? כיצד מוסדרים היחסים הללו במסגרת מוסדות כמו נישואין ומשפחה? ומי נושא באחריות לילדים שנולדים מחוץ למסגרת הנישואין? התשובות לשאלות אלה, שהעסיקו צעירים חברי הסתדרות בשנות העשרים והשלושים, לא היו ברורות וחד משמעויות.

ההרצאה תעסוק, בין היתר על בסיס פרוטוקולים של דיונים בבתי משפט חברים של ההסתדרות, בניסיונות שונים של בני התקופה להשיב על חלק מן השאלות הללו, ותתמקד בשאלת הקשר שבין יחסים רומנטיים ויחסי מין. נבחן פרקטיקות שונות של חיזור וניהול יחסים רומנטיים במרחב הציבורי והפרטי, וננסה להבין את הבעיות שיצר חוסר הבהירות שתואר לעיל: מצד אחד, זוגות לא נשואים קיימו את מנהגי החיזור המקובלים והמוכרים להם מן המסורות התרבותיות בהן גדלו כדי לבחון זה את זו ולהחליט האם הם נכונים להכנס לקשר מחייב אחת עם השני. מצד שני, בתנאים של חברת הגירה שמורכבת בעיקרה מצעירים בעלי זיקה לאידיאלוגיות רדיקליות של שלילת הסדר הקיים וביסוסו של סדר חברתי ותרבותי חדש, התהליך העדין הזה לא היה מוסדר בנורמות מחייבות ומקובלות. נבחן את ההשלכות של חוסר הבהירות הזו על גברים ועל נשים, ואת מקומה של ההסתדרות, כגוף שביקש להסדיר את מכלול חייהם של העולים החדשים במסגרת יצירתה של חברה יהודית חדשה בארץ ישראל.