Rav Yosef Haim of Baghdad’s Dealings with the “Wise Woman”

הרב יוסף חיים מבגדד (רי"ח) הרבה להתייחס בכתביו לאישה החכמה והדעתנית אשר אתגרה את המוסכמות החברתיות ואת תפישת עולמו. כמקובל האמון על המסורת הזוהרית ועל כתבי האר"י, רי"ח ראה בהבדלים המגדריים הבדלים מהותיים, ששורשם בעולמות העליונים ואשר מכתיבים את מעמד האיש, מעמד האישה ואת היחסים ביניהם גם בחיים הארציים. הפערים ימצאו את ביטויים הן בעולם המצוות והן בתפקידים המשפחתיים והחברתיים, כאשר לרוב מעמד הגבר גובר. תפישה זו תאמה את המצב החברתי אשר רווח בזמנו ובמקומו של רי"ח, בגדד של המחצית השנייה של המאה הי"ט.

בהרצאתי אבחן את מרחב הגמישות של רי"ח בשאלת מעמד האישה. אנסה להראות שלמרות שכפוסק הלכה וכמנהיג רוחני רי"ח היה מעוניין לשמר את הסדר החברתי הקיים ("מעשה באישה אחת חכמנית ודעתנית הרבה"), בכל זאת ביצירתו הספרותית הוא הרשה לעצמו להציף את הבעייתיות שבו, להרהר על נכונותו ("מעשה בחסיד שברך את הכלה") ואף לשקול מצבים חליפיים ("מעשה בעלמה שלמדה גמרא"). ניתוח של שתי תשובות הלכתיות-קבליות (האם אישה יכולה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן ולברך עליהן ; האם אישה יכולה לקדש על היין) יאפשר לנו לאבחן באופן מדויק יותר את הנכונות של רי"ח להכיל שינויים במסגרת ההלכה וההשקפה הקבלית בהקשר של מעמד האישה.