The Beit Ha-Shoeva Festival and Roman Culture: Influence and Contrast

מהתיאור של שמחת בית השואבה בימי סוכות בבית המקדש עולה תמונה שלא מצאנו כמותה במקום אחר. העילה לשמחה הייתה שאיבת המים ממעין השילוח לניסוכם על המזבח בכל יום מימי החג, אבל לניסוך המים ולשמחהאין מקור ממשי במקרא.

חמישה מרכיבים ייחודיים לחגיגות בית השואבה: העתקת אירועי השמחה העיקריים אל הלילה; מרכיב חזק של אש ותאורה; השתתפות מנהיגים במשחקי אתלטיקה פומביים;[1] חלקם של פרחי כהונה בחגיגות; הפרדה יתרה בין המינים: "נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".[2] עם זאת התלוותה לחגיגותמשמעות דתית עמוקה, גם בדבריהם של מובילי השמחה: "אנו ליה וליה עינינו".

לדעתי הושפעו חגיגות בית השואבה מחגיגות ציבוריות שהתקיימו ברומא בימי הקיסרים הראשונים, בדורות האחרונים של המקדש. הנה כמה ציטטים מכתבי סויטוניוס (שנים עשר הקיסרים):

1. בתדירות השעשועים העממיים... בריבוי גוניהם ובתפארתם עלה אוגוסטוס על כל שקדמו לו (אוגוסטוס 43)
2. בקרקס הציג... בהשתתפות בני נוער מיוחסים ביותר[3] (אוגוסטוס 43)
3. בשעת המשחקים שערך ככהן-גדול... (אוגוסטוס 44)

5 ...לנשים לא התיר להסתכל בהצגות הגלדיאטורים אלא מן השורה העליונה.[4] מהצגות האתלטים הרחיק את הנשים לגמרי... (אוגוסטוס 44)

6. ערך משחקי תיאטרון ממינים שונים ובמקומות רבים, לפעמים אף בלילה לאור הלפידים הדולקים בכל העיר... (קליגולה 18)
7. ... נערכו מלחמות בחיות טרף וגלדיאטורים בשעות הלילה לאור לפידים... (דומיטיאנוס 4)[5]
8. [יוליוס קיסר] אל הקפיטוליום עלה לאור לפידים... (יוליוס 37).

חג הסוכות נודע כחג של שמחה יתרה ובנוכחותם של המוני עולי רגלים, והמנהיגים שלבו את השמחה באמונה. הם העתיקו מקצת מנהגים מהוגנים של השליטים עובדי האלילים לתוך השמחה אבל יצרו מפגן דתי-יהודי מובהק ומנוגד לרוח הגסה, הפגאנית והאכזרית של חגיגות רומא ולמעשי הורדוס בירושלים בדור הקודם.