The Struggle for Women`s Rights in the Epistles of R. Yaakov Eben Tsur

ר` יעקב אבן צור (להלן: יעב"ץ) מגדולי חכמי ישראל במרוקו היה, ושימש בדיינות כארבעים שנה

נוסף על ספר השו"ת `משפט וצדקה ביעקב` ועל ספר פיוטיו `עת לכל חפץ`, הותיר יעב"ץ מסמך מופלא - הקובץ `לשון לימודים` המכיל את כלל איגרותיו, הכתובות בלשון מליצית חרוזה ומשובצת בקטעי פסוקים ומאמרי- חז"ל ומהספרות הרבנית לגווניה. משום כך הן זכו להכרה ולהוקרה, וחכמים העתיקו אותן כדי ללמוד מהן את סגנון הכתיבה ודרכי ההבעה. בולטת במיוחד פעילותו למען שמירה על זכויותיהן של הנשים מפני בעלים קלי דעת, המתחמקים מן האחריות המשפחתית המוטלת עליהם, נוטשים את משפחתם ומותירים את נשותיהם עגונות וללא כל מקורות פרנסה, ולעתים מגלגלים עליהן חובות ותשלומים שקיבלו על עצמם, והם מותירים את האישה לבדה אל מול בעלי החוב, יתר על כן יש מהם שהותירו אחריהם אישה בהריון מטופלת בילדים רכים או בנות בוגרות ללא כל סיכוי לקיים עצמם כראוי.

יעב"ץ משנס מותניו ומשחיז את עטו ונאבק בבעלים הסוררים, הוא כותב לרבני הקהילות, שאותם בעלים נמלטים אמורים להיות בהן, ומבקש ואף דורש מהם, לזמן את העבריין, וראשית לכול להוכיחו על פניו `על מעשיו הרעים , `והכה אותו בשבט פיו וברוח פיו ימית רשע`, ובעקבות התוכחה לדרוש ואף להכריח את האיש למלא חובתו לשוב לביתו או לשלוח כספים נחוצים, או לשחרר את האישה מעגינותה ולתת לה גט, הכול על פי הנסיבות.

[1] ראו: ר"מ עמאר, "קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור", מזרח ומערב ג (תשמ"א), עמ` 124-89.

[2] ר"י אבן צור, לשון לימודים, בתוך פאס וחכמיה, מהדורת ר"ד עובדיה, ירושלים תשל"ט, ב (להלן: לשון לימודים), עמ` 438-227.