מלבי"ם – ר` מאיר ליב בן יחיאל מיכְל (תקס"ט–תר"ם, 1879-1809), הוא אחד הנודעים בין פרשני המקרא המסורתיים האחרונים. פרשנותו מקיפה את המקרא רובו ככולו (פרט לאיכה ולקהלת). הדיון בפרשנותו מתמקד לרוב במה שנחשב כמאפיין הבולט ביותר שלה – הנחת היסוד כי אין שתי מילים זהות במשמעותן, ועיסוקו הנרחב בהבחנה בין מילים נרדפות הנובע מהנחת יסוד זו. במוקד ההרצאה יעמוד היבט אחר של פרשנותו – ההיבט הרעיוני, בלי להתעלם מן ההיבט הלשוני.
נבקש להצביע על מוטיב חוזר ונשנה בפרשנותו לכתובים שונים (בעקבות מאמרי חז"ל)– היתכנות הגאולה בשני מועדים חלופיים, רגיל או מוקדם, ואלה מקושרים לשני אופנים אפשריים שלה – טבעית או ניסית. נבחן מה תמונת הגאולה העולה מתוך פרשנותו, וכיצד מאחיז מלבי"ם את הרעיון בלשון הכתוב בכל אחד מן הפסוקים הנדונים. לבסוף ננסה להתמודד עם הסתירה המתגלה לכאורה בין העולה מפרשנותו לבין פעילותו לעידוד יישוב הארץ.