חוקרים רבים הצביעו על זיקות לשון ותוכן בין אסתר ויונה לבין ספרי מקרא שונים ודנו במשמעותן. בין ההצעות נידונה גם זיקה אפשרית בין ספרים אלו לבין עצמם. בהרצאתי אבסס קיומה של זיקה זו באמצעות השוואת תיאורי האבל בשושן, לתיאור האבל בנינווה. לאחר הצגת קווי הדמיון בעלילה, בתוכן ובלשון, אטען שהאנלוגיה משמשת להענקת ממד דתי לביטויי האבל באסתר. באופן רחב יותר כיוון המספר לרמוז לקיומה של התבנית הרווחת בתנ"ך - פורענות, זעקה לאל וישועה, גם באסתר, בה נעדרת תבנית זו מן הכתיבה הגלויה.