כנגדו: מסר השוויון המיני של סיפור גן עדן

התורה מציגה שני סיפורים על בריאת האדם. הסיפור הראשון (בראשית א 1 – ב 3) מקפיד להדגיש שגברים ונשים שקולים זה לזה ושהם מתחלקים בשווה בצלם אלוהים, שהוא המאפיין המהותי שלהם (א 27; ה 1–2). מקובל לחשוב שסיפור הבריאה השני (ב 4 – ג 24), הנקרא "סיפור גן עדן", מבטא השקפה לא שוויונית בנוגע למינים. בקריאה טיפוסית האיש הוא העיקר כאן והאישה נוצרת רק כ"עזר" משני לו (ב 18–20); היא בנויה מצלעו (ב 21–23), ולכן היא החלק והוא השלם; והאל עצמו קובע בסוף הסיפור שהיא מיועדת להיות נשלטת בידי האיש (ג 16). מטרת ההרצאה להראות שהבנה זו של סיפור גן עדן שגויה ושקריאה מדעית קפדנית בטקסט חושפת השקפה בנוגע למינים שהיא – בדרכו רבת הניואנס והרגישות הפסיכולוגית של סיפור זה – שוויונית ביסודה.