אנשים עם צרכים תקשורתיים מורכבים מהווים קבוצה הטרוגנית של אנשים עם לקויות התפתחותיות או נרכשות, אשר יכולותיהם התקשורתיות אינם תואמות את צרכיהם התקשורתיים, והם זקוקים לסיוע באמצעות תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) על מנת שיוכלו לשלוט בסביבתם באמצעות אינטראקציות תקשורתיות. אנשים המשתמשים בתת"ח חווים אינטראקציות בלתי מוצלחות, כלומר כשלים תקשורתיים, בתדירות גבוהה יותר מאשר אנשים המשתמשים בשפה דבורה, בעוד שרפרטואר אפשרויות תיקון הכשל שלהם מצומצם יותר. פיתוח היכולת להשתמש באופן יעיל באסטרטגיות תיקון תקשורתיות בעת אירועי כשל תקשורתי חשובה מאוד בגיל ההתבגרות, שכן היא מהווה תשתית לבניית יכולות אלו אצל של משתמש התת"ח הבוגר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין מהם השיקולים הסביבתיים והאישיים המשפיעים על החלטתו של המתבגר משתמש תת"ח האם לתקן אינטראקציה תקשורתית שכשלה, ואם כן, באיזה אסטרטגיה לבחור.
לצורך השגת מטרה זאת נערכו תצפיות מצולמות בסיטואציות טבעיות בעת פעילות בסיטואציה מוטיבציונית ופעילות שגרתית ב 12 משתתפים בני 15-20, עם לקויות התפתחותיות שונות המשתמשים בתת"ח שנתיים לפחות. אמצעי הייצוג של המשתתפים כללו סמלים גרפיים ואותיות. אמצעי העברה כללו אוגדן תקשורת, מכשיר אייפד, מחשב תקשורת.
מתוך המחקר עולה כי הכשל התקשורתי השכיח ביותר שמשתמשי התת"ח המתבגרים נתקלים בו הוא התעלמות. עוד עולה כי שכיחות השימוש שלהם באסטרטגיות תיקון מסוג שינוי גבוהה מאסטרטגיות תיקון מסוג חזרה, ושכיחות השימוש שלהם במסרים מילוליים גבוהה משכיחות השימוש בחזרות. בנוסף נמצא כי קיים קשר בין סוגי הכשל התקשורתיים לאסטרטגיות תיקון ולהפסקות תקשורת. כמו כן קיים קשר בין מיומנויות השותף התקשורתי לאסטרטגיות תיקון והפסקות תקשורת, ובין מאפייני הסביבה התקשורתית : זמינות שותף ונגישות למערכת התת"ח לסוגי הכשל התקשורתי ולשימוש באסטרטגיות תיקון והפסקות תקשורת. לא נמצא קשר בין סוג הסיטואציה: סיטואציה מוטיבציונית לעומת סיטואציה שגרתית לאסטרטגיות תיקון והפסקות תקשורת.
ניתן להסביר את תוצאות המחקר בשיקולי עלות מול תועלת של משתמש התת"ח. ככל הנראה בסביבה המאפשרת תיקון יעיל גוברים שיקולי התועלת על שיקולי העלות ויש יותר שימוש באסטרטגיות תיקון.
