השתלבותן של נשים בפרופסיות וב- semi professions בארץ ישראל בתקופת המנדט אינה משתקפת בנרטיב אחד ויחיד, אלא בדפוסי השתלבות מגוונים. ראשית, בעוד שבחלק מהפרופסיות היו צריכות נשים להיאבק מאבקים מסדר ראשון (קרי, מאבק על הזכות להשתייך לפרופסיה מסוימת. דוגמת עריכת דין), בפרופסיות אחרות נשים השתלבו בפרופסיות עוד בהתהוותן, כששאלת זכות ההשתייכות כלל לא עוררה שאלה (למשל, במקצועות הרפואה). במקרים אחרים, היו אלו הנשים חלוצות המקצוע, עד כדי כך שאותם עיסוקים נותרו נשיים (דוגמת מיילדות) או הפכו גבריים עם הוצאתן של הנשים לשולי אותם עיסוקים (דוגמת רפואת שיניים) – כשבשני המקרים ריבוי נשים באותם עיסוקים הרחיק אותם מהגדרת "פרופסיה". בדיון זה אבקש להציג את הדינמיקה המרתקת של השתלבותן של נשים בפרופסיות מסוימות בא"י המנדטורית, ואת מעורבותן בהגדרת הפרופסיות בארץ. בכלל זה אדון בשאלה כיצד שאלות לאומיות הכתיבו את כניסתן או הרחקתן של נשים מפרופסיות שונות.