ערי הפיתוח בישראל הן נדבך מהותי בבניינה של מדינת ישראל. סיפורן הוא סיפור תכנית האב לחברת מופת ציונית, סיפורן של קהילות שנרקמו ונצרפו עם השנים, סיפורה של הכלכלה, הגיאוגרפיה והאדריכלות הישראלית. סיפורן של ערי הפיתוח הוא גם סיפורם האישי של אנשים, משפחות וקהילות.
דומה כי לידתן של ערי הפיתוח כפרויקט לאומי ואכלוסן באמצעות יוזמה ממשלתית ולא על דרך ההתפתחות הטבעית, שירטטו את דמותן של קהילותיהן באופן חלקי בלבד. בשיח הציבורי ובמחקר הוארו קהילות אלה באור פאסיבי, הנפעל כתוצאת מעשיהם של אחרים – מקבלי ההחלטות – היושבים במשרדי הממשלה והסוכנות היהודית. התפתחותן הטבעית, מתוך הדינאמיקה הפנימית שלהן, כקהילות "אורגאניות", נבחנה עד כה מעט מזעיר.
אחת הסיבות לחוסר המחקרי הוא העדרן של תשתיות מידע נרחבות, מקיפות ונגישות שנוצרו בקהילות עצמן. בהעדרן, עומדים לרשות החוקר האוספים המנהליים הקיימים בין היתר בגנזך המדינה. אלו ישרטטו, מעצם טבעם, את הווצרותן של הקהילות "מלמעלה למטה" כאשר הדינמיקה הקהילתית לאורך הדורות נותרת אילמת.
במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התחלנו בפרויקט יצירה והנגשה של ארכיונים קהילתיים. מטרתו היא להציל, לשמר ולהנגיש אוספים שנוצרו בקהילות ערי הפיתוח המתארים את תולדותיהן ואת אופן צמיחתן "מלמטה למעלה". האוספים יקוטלגו על פי כללי קטלוג ארכיוניים ויונגשו לקהילה, לקהל החוקרים ולציבור הרחב באמצעות הארכיון המקוון של מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות ובאמצעות פרויקט רא"י.
מטרת ההרצאה היא לתאר את התהליך שהתחיל בצורך מחקרי וקהילתי גם יחד, דרך ההתמודדות עם שאלות אפיסטמולוגיות וטכנולוגיות, ועד התוצרים הראשונים ההולכים ונאספים בימים אלה.