Refusal: Conditional Sanctification (Tenai be’kiddushin), Hafka’at Ha’kiddushin, and Get via a Messenger: Judaism and the Law in Israel, 2016-2017

סוגיית סרבנות הגט של גברים כלפי נשותיהם בישראל מדגימה את המתח המתמיד והפער המעמיק בין ההלכה, המשפט העברי והישראלי. מחד, מתוך מטרה לצמצם את התופעה, העניק המחוקק לבתי הדין הרבניים סמכויות נרחבות שעיקרן הפעלת אמצעי לחץ שונים על הסרבנים. מאידך, בתי הדין נמנעים משימוש באמצעים אלו מתוך חשש מ"גט מעושה". פערים אלה מייצרים חילוקי דעות ופילוג בין המחנות השונים בישראל, ובעיקר התעמרות והפלייה קשה כלפי נשים מסורבות גט.

הפתרונות: תנאי בקידושין, הפקעת הקידושין ומינוי שליח לגט שכולם ייחתמו במסמכים מטעם הבעל כחלק מהסכם קדם נישואין אינם חדשים כלל. למעשה, כבר עשו בהם שימוש במהלך הדורות (פירוט במאמר). יתירה מכך, בתי הדין הרבניים בישראל הפקיעו קידושין למפרע – במקרים שיפורטו. מלומדי המשפט וההלכה קוראים זה מכבר לפתור את בעיית סרבנות הגט באופן האמור. בפתרונות המוצעים מגולמת גישה שונה לחלוטין. לא עוד דיונים בשאלה האם הגט מעושה, אלא הכרעות שיתמקדו: במהות הקידושין (כגון האם מופקע הסטטוס או מעשה הקידושין עצמו) , ובכשרות ייפוי הכוח שניתן לשליח. הדיון האקדמי בנושאים מתרחש מזה שנים. הדיון הראייתי ייערך לעת שתוגש בקשה מטעם האישה הטוענת כי התגבשו התנאים על פי המסמכים עליהם חתם הבעל.

לטענתי – יש להכריע במחלוקות ההלכתיות ולתת להן תוקף משפטי בחוק. לעת יחויבו רשמי הנישואין להציע לנישאים הסכמים כאלו, והאחרונים יחויבו לקבל הסבר לגבי משמעותם, תיפטר בעיית העגינות ומסורבות הגט. לעת הגירושין, ניתן יהא להקיש על הזוגות הללו מההלכה הנוהגת במקרי גירושין לעת הנישואין היו אזרחיים ונערכו מרצון והסכמה: יוכרז על בטלותם למפרע או בדיעבד (כפי שיפורט). בנוסף, יצומצמו הפערים וניתן יהא לשמר נישואין יהודיים תחת חופת ההלכה גם בקרב המורדים.