רקע: זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה עלולים לגרום לתחלואה קשה בילדים המטופלים בכימותרפיה, אך המידע על התחלואה מועט.
מטרות: אפיון המהלך של זיהומים בדרכי הנשימה החשודים כנגיפיים בילדים המטופלים בכימותרפיה, וזיהוי גורמי סיכון למהלך קשה בהתאם למחולל ולמחלת הרקע.
חומרים ושיטות: מחקר תצפיתי פרוספקטיבי (1.10.14-1.10.2015). נכללו ילדים עם סימני זיהום נשימתי במחלקה להמטואונקולוגיה ילדים בבית חולים רות בחיפה, להם נלקחה בדיקה לנגיפים רספרטוריים. נאסף מידע על הסתמנות המחלה, הטיפול, המחולל, מחלת הרקע, מאפיינים סוציודמוגרפים והסיבוכים.
תוצאות: נצפו 159 אירועי זיהום ב-102 ילדים (55 בנים), בגילאי 3 חודשים-19 שנים. 62% מהילדים חוו אירוע יחיד. ב-78 אירועים נמצא נגיף וב-81 לא זוהה נגיף. שיעור הילדים עם יותר מאירוע זיהומי אחד במהלך השנה היה גבוה יותר בילדים שעברו השתלה אלוגנאית לעומת ילדים עם מחלות רקע אחרות (58% לעומת 32%, p=0.018). מאפיינים סוציודמוגרפים לא נמצאו קשורים למספר אירועי זיהום, או לבידוד נגיף. מטופלים שאצלם לא בודד נגיף אושפזו יותר עקב המחלה החריפה מאלו שאצלם זוהה נגיף (p =0.007).
בילדים לאחר השתלה או בדרגת דיכוי חיסוני גבוהה נמצא שיעור גבוה של נוכחות נגיף. לא היה שיעור גבוה יותר של אשפוז ממושך, זיהומים משניים או עיכוב משמעותי בטיפול הכימותרפי בקרב הילדים עם זיהום נגיפי. אף חולה לא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ ולא הייתה תמותה.
מסקנות: בילדים לאחר השתלה או בדרגת דיכוי חיסוני גבוהה נמצאו יותר מחוללים נגיפיים. לא נמצא הבדל במהלך המחלה בין הקבוצה בה זוהה נגיף לזו ללא זיהוי של נגיף. יתרה מכך, ילדים עם סימנים רספרטוריים שלא זוהה אצלם נגיף אושפזו זמן יותר ארוך בעקבות האירוע. המחקר הנוכחי יימשך לאורך מספר עונות.