מבוא: אנורקסיה נרבוזה פוגעת בכ 1.5% מהמתבגרים בארץ וללא טיפול עשויה לגרום לתמותה. בעבר, מסת גוף נמוכה מאוד היוותה קריטריון הכרחי לאבחנה, אך ה-DSM V הוציא מהגדרות המחלה דרישה זו. אנורקסיה נרבוזה אטיפית (או בשמה החדש subthreshold anorexia nervosa), מתייחסת לחולים שמבחינה פסיכיאטרית עונים על הקריטריונים למחלה, אך משקלם מצוי בטווח התקין. מסורתית חולים אלה נחשבו לבעלי סיכון מופחת לסיבוכים גופניים.
מטרת העבודה: השוואה בין מתבגרים שאושפזו באבחנת אנורקסיה נרבוזה (AN) לצורך ייצוב מצבם הרפואי ובין מתבגרים שאושפזו באבחנת אנורקסיה נרבוזה אטיפית (AAN-Atypical AN) שלהם מדד BMI תקין.
שיטות ונבדקים: מחקר רטרוספקטיבי. נסקרו תיקי מתבגרים בגילאי 12-18 עם הפרעת אכילה מסוג AN או AAN, שאושפזו לצורך ניטור וטיפול עקב בראדיקרדיה קיצונית כסיבוך של מחלתם. נבדקו מאפיינים דמוגרפיים ואנמנסטיים עליהם בוססה האבחנה; פרמטרים גופניים כגון BMI, סימנים חיוניים ואורטוסטטיים במהלך היממה; מאפייני מעבדה; אק"ג, אקו לב; צורך באשפוז בטיפול נמרץ ועוד.
תוצאות: נסקרו 84 תיקים, מתוכם 40 של מתבגרים עם AN ו44 של AAN. פרט ל BMI בקבלה (15±1.3 לעומת18.9±2.3,p<0.001) לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין שתי הקבוצות בכל הפרמטרים שנבדקו, כולל: מאפיינים דמוגרפיים, תולדות המחלה, סימפטומים בהתייצגות, עומק הבראדיקרדיה הלילית (36.5±4.9 לעומתp=0.32,37.5±4.7), ממצאים פאתולוגיים באקו, תוצאות מעבדה, משך האשפוז עד אישוש דופק ל 45 פעימות בדקה, ימי אשפוז בטיפול נמרץ משנית לבראדיקרדיה קיצונית.
מסקנות: למרות הבדלי הBMI, מתבגרים עם הפרעות אכילה מסוג AN וAAN דומים מבחינת התייצגותם הקלינית ובעיקר מבחינת הסיבוכים הקרדיווסקולריים משנית למחלתם. תוצאות המחקר מחזקות את הצורך בתיחזוק רמת חשד גבוהה לאבחנה של אנורקסיה נרבוזה גם במתבגרים בעלי מסת גוף תקינה, משום שגם בהם יתכנו סיבוכים רפואיים מסכני חיים.
