רקע: כ 1.5% מהמתבגרים בישראל סובלים מאנורקסיה נרבוזה, מחלה העלולה לגרום לתמותה, בעיקר מסיבות קרדיאליות. העורקים הקורונריים מספקים את תצרוכת החמצן הלבבית, לכן ירידה בזרימת הדם בהם עלולה לגרום לאיסכמיה מיוקרדיאלית, לקרדיומיופתיה ולאריתמיה.
מטרת המחקר: אפיון הזרימות בעורקים הקורנריים בקרב מתבגרים, הסובלים מאנורקסיה נרבוזה.
נבדקים ושיטות: מתבגרים בגילאי 12-18, שאושפזו במחלקת ילדים משנית לאנורקסיה נרבוזה, וקבוצת מתבגרים בריאים, שעברו בדיקת אקו לב מסיבות שונות. כל נבדק עבר הערכה של זרימת דם בעורקים הקורונריים על ידי מדידת ה- peak diastolic velocity בעורק ה LAD.
תוצאות: קבוצת המחקר מתנתה 40 מתבגרים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה (11/29 בנות/בנים), בטווח גילאים 12-18, אשר ירדו בממוצע 22.3±11% ממשקלם, דופק לילי מינימלי 38±6 פעימות לדקה. מדידת ה Peak Diastolic Velosity היתה 23.7±7.5 ס"מ לשניה. קבוצת הביקורת מנתה 28 מתבגרים, טווח גילאים 12-18, (20/8, בנות/ בנים), שנבדקו בשל אוושה לבבית, או אירוע עילפון. מדידת ה- Peak Diastolic Velocity בקבוצה זו הדגימה זרימה של 33.9±6.3 ס"מ לשניה, גבוהה משמעותית מזו של קבוצת הנבדקים (p<0.00001). זרימה קורנרית נמוכה נמצאה בקורלציה לאחוזון BMI נמוך, לעומק הבראדיקרדיה בזמן שינה ובזמן ערות, לירידה ב- peak systolic velocity ולירידה ב-Cardiac flow index. למרות שהבנים בקבוצת האנורקסיה התייצגו עם בראדיקרדיה עמוקה יותר מהבנות ומשך האשפוז עד להתאוששות הדופק ל-45 היה ארוך יותר, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדידת הזרימות הקורנריות בין המגדרים.
דיון: עבודתנו הדגימה ירידה משמעותית בזרימת הדם הקורנרית בקרב מתבגרים הסובלים מאנרוקסיה נרבוזה בהשוואה למתבגרים בריאים, ממצא שטרם תואר בספרות. ירידה זו עשויה להיות ההסבר לירידה בתפקוד השרירים הפפילריים ומכאן את רגורגיטצית המסתמים הנצפית באנורקסיה נרבוזה, כמו גם את התפתחות הקרדיומיופתיה בקרב החולים הכרוניים במחלה.
