מגמתו של הדיון היא להצביע על כמה כשלים במדעי היהדות אשר יש בכוחם להבהיר כיצד הגיעו מדעי היהדות למשבר בו הם נמצאים עתה. הדיון ילווה בדוגמאות, אך ללא אזכור שם מסוים כך שהביקורת לא תהיה אישית ופרטנית, ותהיה בעלת אופי מכליל.
הדיון יתמקד בכמה `רעות-חולות` המאפיינות את מדעי היהדות והן: היעדר-מקוריות, חוסר-ביקורתיות, כתיבה בלתי בהירה והסתגרות אקדמית. כל אחת מתופעות אלו תודגם בכמה דוגמאות,
הטענה היא שבמקום להתבכיין על מצבם של מדעי היהדות יש לשנותם ולתקנם על מנת להגדיל את העניין הציבורי בהם כמו גם להרחיב את חוג הסטודנטים. כמו כן, מתברר כי כשלים אלו אינם מובנים במדעי היהדות, וכי זיהוי נקודות החולשה של מדעי היהדות כיום עשוי להוציא תחום מדעי זה מהמשבר בו הוא מצוי.