רקע: רק ב-7-11% ממקרי דלקת מעי חדה (דמ"ח) בישראל מבודד מחולל חיידקי. זיהום בשיגלה מהווה התוויה לטיפול אנטיביוטי. במחקר קודם שכלל 634 ילדים שאושפזו עקב דמ"ח בבית חולים "מאיר" בכפר סבא (2007-9). נבדקה התועלת בלקיחת תרביות צואה שגרתית בילדים מאושפזים עקב דמ"ח. נמצאו מודלים המנבאים זיהום חיידקי בכלל (רגישות גבוהה) וזיהום משיגלה (סגוליות גבוהה).
המטרה לתקף מודלים אלה בילדים שאושפזו בגלל דמ"ח ב-2 מרכזים בצפון הארץ.
שיטות: נסקרו תיקי האשפוז של 1000 ילדים שאושפזו עקב דמ"ח במרכזים הרפואיים ה"עמק" ורמב"ם (500 בכל מרכז )להם נלקחה תרבית צואה בתקופה מקבילה למחקר הראשון. נאספו נתונים קליניים על פי המודלים. חושבו הרגישות, הסגוליות, והערכים המנבאים חיוביים ושליליים של המודלים באוכלוסיית המחקר.
תוצאות: נכללו במחקר 684 ילדים (עם נתונים מספקים ברשומה). זוהה חיידק ב-94(13.74%) מהם: קמפילובקטר (7.4%), שיגלה( 3%), סלמונלה(3.2%).
בטבלה מוצגים תוצאות המחקר על פי המודלים:
מסקנות: שימוש במודלים פשוטים המתבססים על נתונים קליניים בקבלה יכול: 1.לסייע בלקיחה יותר מושכלת של תרבית צואה המכוונת למקרים הנגרמים ע"י חיידק והימנעות מלקחת תרביות צואה בכרבע מהמטופלים והפחתת עלויות מיותרות תוך שמירה על רגישות גבוהה לזיהוי מחלה חיידקית. 2. ניבוי טוב לנוכחות שיגלה כמחולל המכוון למתן טיפול אנטיביוטי בכל המקרים והפחתת טיפול אנטיביוטי מיותר.
