פרק עלום בתולדות שכונת "כרם אברהם" בירושלים קשור להעברת הבעלות לידי גוף עולמי של יהודים משיחיים שהאמינו במשיחיותו ובאלוהותו של ישוע. הם ניהלו את ענייני "המושבה העירונית" באופן עצמאי במשך כארבע שנים בלבד (1932-1929). הארגון הבינלאומי שלהם מכר את המתחם לידי חרדים משכונת גאולה.
"חוות כרם אברהם אבינו" נרכשה בשנת 1853 על-ידי הקונסול הבריטי בירושלים ג`יימס פין ורעייתו אליזבט, לספק עבודה ליהודים נזקקים. בשנת 1929 הועבר המתחם, ללא כל תמורה, לידי "האגודה הבינלאומית של עברים נוצרים" (International Hebrew Christian Alliance) בלונדון. העברת הנכס בוצעה על-ידי חבר נאמנים בראשות הלורד שפטסברי וילדי בני הזוג פין.
מצד אחד, התחייבה אגודת העברים הנוצרים, שנודעו בשם יהודים משיחיים, להמשיך ולתחזק את המתחם על-פי חזונה של משפחת פין - לספק פרנסה ליהודים בעלי אמונות שונות, אך מצד שני, שאפה האגודה לקדם תכניות משלה בשטח שנפל במפתיע לידיה. בנוסף לפעילות בכרמים ובחציבת אבנים לבנייה, תכננו לפתח במקום מרכז עולמי של תנועתם.
לניהול השוטף של "כרם אברהם המשיחי" הורכבה ועדה ארצישראלית של דוברי עברית בראשות ליאון לויסון, נשיא האגודה, שנולד בצפת. לצדו פעלו שבתאי רוהאלד מירושלים ואלפרד קרמוש מיפו. בפיקוחם הועסקו עשרות יהודים, והמשיחיים חידשו ב"מושבת החרושת" את ייצור הסבון הכשר משמן זית.
מכירת המתחם בוצעה בשנת 1932 תמורת 15,000 לירות שטרלינג. בעקבות זאת רכשו 2,500 דונם קרקע חולית סמוך לעזה, למימוש
חזון מושבת העברים הנוצרים בא"י. אולם תכנית זו מעולם לא יצאה לפועל. ה"ג`נטלמנים" מבריטניה, שכנראה עירבו בפעילויותיהם בונים חופשיים, נפלו בפח של המוכרים הערבים. הם רכשו קרקע זניחה ללא תשתיות, שכבר הייתה ממושכנת, והנגישות בעייתית. לבסוף, התמורה הכספית הפכה לקרן צדקה. אבחן את האירועים ותוצאותיהם.