One Manuscript, Many Reading Traditions: Two Grammatical Issues from Targum Onqelos According to Ms. Vat.Ebr.448

כתב יד Vat.Ebr.448 הוא כתב יד המכיל חמישה חומשי תורה וכן תרגום אונקלוס לסירוגין. ייחודו של כתב היד טמון בתרגום לארמית וליתר דיוק בניקוד התרגום לארמית. מאחורי שכבת הניקוד הגלויה לעין ניתן לזהות שכבת ניקוד קדומה יותר, ושכבת ניקוד זאת משקפת, ככל הנראה, את מסורת ההגייה הבבלית העתיקה. נקדנים מאוחרים יותר שינו את סימני הניקוד בהתאם למסורת הגייתם את התרגום הארמי, וסימני הניקוד הללו הם הנראים כיום.

דיאז-מאצ`ו, במחקרו החלוצי משנת 1954, השווה בין שכבות הניקוד השונות, ומצא הקבלות גם לדפוס סביונטא משנת 1557. בהקבלה לכתבי יד אחרים המנוקדים בסימני הניקוד הבבלי קבע כי שכבת הניקוד הקדומה משקפת מסורת הגייה בבלית, בעוד שכבת הניקוד הנוכחית משקפת מסורת הגייה ארצישראלית. ואולם, בדיקה מדוקדקת מעלה כי אין מדובר בשני נקדנים עיקריים ובשתי מסורות הגייה, כפי שגרס דיאז מאצ`ו, כי אם ייתכן שלפחות שלוש ידיים ניקדו כתב יד זה, ולכל אחת מסורת הגייה שונה. כך מצאנו סימני ניקוד שנמחקו בידי יד אחת ו"הוחזרו" בידי יד מאוחרת יותר. אמנם מסורת ההגייה המובחנת בכתב היד שלאחר התיקונים היא מסורת ההגייה הארץ ישראלית, אך ישנן ידיים אשר תיקנו מחדש אחדות מן המילים המתוקנות, והתאימו אותן למסורת הגייה בבלית צעירה או בינונית. אפשר שהותרת סימני הניקוד מלמדת על מנהגם של קוראי כתב היד לקרוא בהתאם לתיקונים המתאימים למסורת הגייתם ולהתעלם מאלה השונים ממנה.

בהרצאה אציע פתרונות לשתי סוגיות דקדוקיות העולות מן השכבות השונות של סימני הניקוד:

• חילופי תנועות u/o
• חילופי כינוי הזיקה ד-/די-

הצעותיי לפתרון סוגיות אלה מחזקות את ההבחנה שבין מסורות ההגייה של הנקדנים השונים שניקדו את כתב היד.