יומנים אישיים של אישים וסופרים רתקו את הקוראים מאז ומתמיד. הם מאפשרים `הצצה` לחיי הנפש האינטימיים של כותביהם, ומהווים מפתח ליצירתם ועדות לתקופתם. בדוקו-רומן האוטוביוגרפי `צילה` שלבתי יומנים וקטעי זכרונות אותנטיים של בני משפחתי, והזמנתי את הקוראים למסע אל נפשותיהם ואל זמנם. ברומן `הנה אני מתחילה` בדיתי יומן שנכתב ע"י הגבורה בנעוריה, כמכתבים לאנה פרנק.
אדבר על שילוב הז`אנרים ביצירה, על האפשרות הספרותית שפותח היומן להיכרות אינטימית עם הדמות ולמשחק ברמת המודעות ובנקודת המבט שלה, ועל יומנה של אנה פרנק כהשראה.