הסיפור החריג על `אצילי בני ישראל` שראו את `מעשה לבנת הספיר` תחת רגלי אלוהי ישראל, ודאי הטריד את הרמב"ם בגלל התיאורים הגשמיים שבו. הוא זכה לפירושים שונים על ידי פרשני ימי הביניים, כאשר שאלת יסוד בו היא מה הייתה טעותם של `אצילי בני ישראל`. מהשבת פרקי מורה הנבוכים אלו על אלו, אפשר לבסס פרשנות רציפה לסיפור. עם זאת, קיים שבר פסוק (`וכעצם השמים לטהר` - שמות כד, י), שאינו מפורש בשום מקום במורה הנבוכים. בפירושו למשנה הרמב"ם מזכיר פעמיים ביטוי זה ונראה לי שהוא יכול לשמש ביטוי מפתח להבנת טעותם של `אצילי בני ישראל` לפי דעת הרמב"ם. ברצוני להציע פירוש ל`מעשה לבנת הספיר` הנסמך בין השאר על ביטוי זה.