המפגש רב המשמעות בין אברם למלך סדום (יד, 17, 21- 24) לאחר נצחונו של אברם על ארבעת המלכים נקטע על ידי מפגש אחר, בין אברם למלכי-צדק מלך שלם (יד, 18- 20). שאלת פשר שזירת המפגשים מעסיקה ומאתגרת את כל הפרשנים. מה עושה מלך-כהן כנעני בסיפור ומדוע אזכורו קוטע את הרצף הטבעי של סיפור המפגש בין אברם למלך סדום? קטיעת הרצף הטבעי של הסיפור הולידה הנחה רווחת אם כי לא מוסכמת על כלל החוקרים הדיאכרוניים (עיינו למשל בפירושו של סקינר) על היות הסיפור מורכב ממקורות שונים או לפחות מאופיין בתוספות מאוחרות ובהבהרות עריכתיות, בייחוד בכל הנוגע למפגש עם מלכי-צדק. הרצאתי מציעה לבחון את סיפור מלחמת ארבעת המלכים כנגד החמישה ביחס למסגרת הרחבה יותר של מערך סיפורי אבר(ה)ם ולוט. מצד אחד, הסיפור שונה וייחודי בפרספקטיבה ה`בינלאומית` ובסגנונו ה`אנאליסטי`, ומנגד, הוא מהווה חוליה ברורה במסגרת מערך סיפורי אברהם ולוט המושתתת על מידע קדום ורומזת להמשך מערך הסיפורים. סיפור מלחמת המלכים מושתת על הנחות מוקדמות אודות מקום מגוריו של לוט בסדום ועל הקשרים המשפחתיים בינו לבין אברהם. ברם, דמותו של מלכי צדק מופיעה כנטע זר גם בתוך הסיפור וגם במסגרת מערך הרחב של סיפורי אברהם ולוט. הסיפור מציג דמות כנענית עם מאפיינים "דתיים" מפתיעים המקבילים במידת מה לאלו של אברם. ההרצאה תבחן את תפקידו של מלכי צדק במסגרת הסיפור ותציע הצעה חדשנית בהבנת תפקידו לאור ניתוח המסגרת הרחבה של מערך סיפורי אברהם ולוט.