בסוף המאה התשע-עשרה החלה לחלחל למרוקו ספרות ההשכלה העברית שפרחה באירופה מאז תחילת אותה מאה. משכילים במרוקו פרסמו מאמרים בעיתונות המשכילית באירופה וכתבו יצירה בהשפעת המודל העברי-לאומי כפי שהתגבש במזרח אירופה. במקביל למשכילים שרכשו השכלה מסורתית פעלו בקהילות אינטלקטואלים ואנשי ציבור "מתמערבים" שרכשו את השכלתם בבתי הספר של רשת החינוך "כל ישראל חברים" (כי"ח). אינטלקטואלים אלה, שהושפעו מתרבות מערב אירופה בדגם הצרפתי שלה, פיתחו דגמים מגוונים לתרבות העברית, תוך מגע עם גורמים שונים מאלה של המשכילים.
בהרצאה זו אציג ואנתח דיון ציבורי שהתקיים בשנת 1916 על גבי דפי העיתון La Liberté שיצא לאור בטנג`יר ושעסק בתרבות העברית. בדיון השתתפו חמישה אינטלקטואליים שלקחו חלק מרכזי בפעילות הציבורית בקרב הקהילה היהודית במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בהרצאה אבחן את הצעות הכותבים ובתוך כך אעמוד על הגוונים השונים של התרבות העברית. ההצעות השונות הן אספקלריה להשקפות העולם של הכותבים וכל אחת מהן מייצגת את עולם הערכים של הרוח היהודית החדשה בה האמין כל כותב. כל אחד מהם ביצע תהליך של ברירה והרכבה מחדש של נכסי תרבות, תוך מתן פרשנות על פי האידיאולוגיה בה החזיק ושעל פיה הציע תכנית לפעולה. האידיאולוגיות ותכניות הפעולה הן תוצר ישיר של מגע בין תרבויות עבריות שנוצר בעקבות תנועתם של האינטלקטואלים בתוך הרשת של כי"ח בקהילות יהודיות באירופה, צפון אפריקה ודרום אמריקה.