Building a Capital in the City: The Integration of the State Institutions into the Urban Space of Jerusalem during the Years 1949-1967

בחודשים שלאחר החלטת האו"ם על תכנית החלוקה נערכו ביישוב לקראת הקמת מדינה יהודית. בנוסף להערכות הביטחונית נערכו דיונים והוקמו ועדות על מנת לתכנן את מנגנוני השלטון העתידי של המדינה. במסגרת הדיונים הללו תוכננה פעילותם הצפויה של משרדי הממשלה ונקבעו מסגרות הניהול של התשתיות העתידיות. במציאות זו של אי-ודאות לא גובשה מסגרת פעילותה של בירת המדינה. מיד לאחר הכרזת המדינה נוהלה המדינה מתל אביב. רק בדצמבר 1949 לנוכח הדיון באו"ם על תכנית הבינאום של ירושלים, הוחלט להפוך את ירושלים בפועל לבירת המדינה. כך ללא תכניות מגובשות ובהעדר מתקנים מתאימים נמשך והתגבר תהליך בניינה של הבירה במרחב העירוני של ירושלים המחלוקת.

בהרצאה יוצגו היבטים כרונולוגיים ונושאיים לתהליך הפיכת מערבה של ירושלים לבירת מדינת ישראל. במסגרת הדיון הכרונולוגי נזהה את השלבים המרכזיים בתהליך זה, החל מסוף שנת 1947 ועד ערב מלחמת ששת הימים. בהמשך נזהה את מרחבי הפעילות ונבחן את האופן בו שולבה הבירה בפועל במרחב העירוני המתפתח של ירושלים. זיהוי תהליך ההשתלבות יכלול גם את בחינת מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.

הצגת מכלול השינויים במרחב לאורך הזמן ולנוכח הגורמים המעורבים יעשה תוך השוואה לבירות אחרות. השוואה זו תאפשר לעמוד על ייחודו של המקרה הישראלי אך גם תניח מצע לבחינת השינויים שהתרחשו בנוכחות הבירה במרחב העירוני בעיר בשנים שלאחר 1967. ההשוואות יאפשרו לסכם את ההרצאה בהכללה בנוגע לאופי השתלבות הבירה בירושלים.