(WH-Questiuons) הגדרת משפט שאלת-חלק
כוללת הימצאות מילת שאלה בראש המשפט (כגון, מי, מה, איפה, לאן) או במקומות אחרים במשפט בשל סיבות שונות. לעומתו משפט שאלת כן-לא אינו חייב לכלול מילת שאלה.
מחקרי מראה כי יש בעברית שלושה סוגים של משפטי שאלת-חלק שאין בהם מילת שאלה, אך קיומה ברקע מובן לבן השיח היודע לפרש את המשפט כראוי ולהגיב עליו על פי בקשת הדובר.
ראוי לציין ששלושת המצבים הללו הם של משפטים הפותחים במילת קישור של איחוי או של שעבוד. אלו משפטי שאלה ממשיכים. הם ממשיכים את משפט התשובה הקודם להם או את משפט השאלה הקודם ויש שהם ממשיכים את תיאור הנסיבות.
אפשר לטעון שאין אלו משפטים, אלא פסוקיות. פסוקיות אלו ממשיכות משפט קודם ויוצרות אתו משפט חדש שבו המשפט הקודם הוא הפסוקית הראשונה המצויה רק ברקע (במוח האדם), ורק לפסוקית השנייה במשפט השאלה יש ביצוע בלשון.
משפט שאלת-חלק בלא מילת שאלה מצוי
רשימה ביבליוגרפית:
בורשטיין רות, דרכי השאלה והתשובה בעברית בת ימינו: היבטים תחביריים, סמנטיים ופרגמטיים. עבודת דוקטור.
Bolinger, D. (1957). Interrogative Structures of American English (The Direct Question). American Dialect Society , 28. University of Alabama Press.
Burstein, Ruth (2013). Interrogative Sentence. Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics. Editor: Geoffrey Khan. Brill: Boston. PP.321-326
Stubbs, Michael, (1983). Discourse Analysis: The Sociolinguistic Analysia of Natural Language: Oxford.