The petiḥa and its Development in the Aggadic Midrashim: Towards the Study of the Evolution of the Midrashic Corpus

התפישה המחקרית המקובלת רואה בצורת ה`פתיחה`, המופיעה לראשונה במדרש בראשית רבה כצורה מגובשת אך נעדרת כליל בתלמוד הירושלמי, שריד וחיקוי של דרשות בעל-פה בבית הכנסת או בבית המדרש; עם זאת ברור כי הופעתן של הפתיחות במדרשים השונים מגלה צורות הנובעות מעיבודים ספרותיים וצורניים שאינם קשורים לדרשה הציבורית האורלית. ההשוואה בין צורות הפתיחה במדרש בראשית רבה ובמדרשי אגדה אחרים כגון מדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא, מדרש איכה רבתי ושאר המדרשים למגילות, מלמדת על התפתחות `ספרותית` של הצורה, שהגיעה לסיומה בעיבוד המאוחר של הצורה במדרשי תנחומא. בהרצאה זו אני מבקש להדגיש את ריבוי הצורות של הפתיחה במדרש בראשית רבה וללמוד מן הממצאים הטקסטואליים על התהוותה הספרותית של הצורה הניכרת כבר במדרש זה. בפרט, אני מצביע על שינויים והתאמות בהתפתחות הצורה המופיעות כבר במדרש הקדום המוסברים על רקע התהוותן של תפישות חדשות במדרש הכתובים ובעריכתן של מסירות אורליות שחלה בתקופת האמוראים. השינויים הנוספים שעברו על צורת הפתיחה במדרשים המאוחרים תואמים את המשך התפתחותן וגלגולן של התפישות הללו בתקופה הבתר-אמוראית, הניכר גם בגוף המדרשים עצמם. מכאן ניתן להבין את ההתפתחות הספרותית והעריכתית של הספרות המדרשית על רקע שינויים בתפישות הרמנויטיות ועריכתיות.