El Jidio: The Literary Zionist Annual and the Mizrahi Movement in Salonica (1924-1937)

"איל ג`ידייו" – בטאונה של תנועת המזרחי ביוון – ראה אור במשך שלוש-עשרה שנים והיה בעל אוריינטציה ציונית-דתית. בתקופה שבה פעל היו נתונים היהודים-הספרדים בתהליך המסובך של הגדרה מחודשת של זהותם, והם התחבטו בין נאמנות לעם היהודי, למדינה ולמולדת היוונית בין הציונות כזרם חילוני או כזרם דתי ובין הממשק של כל אלה עם התרבות היהודית-הספרדית..

קבוצת אנשים בעלי אידיאולוגיה ציונית-דתית, שהשתייכו לאליטה החברתית והתרבותית בסלוניקי, בחרו להתכנס פנימה, אל תוך עולם היהדות, ולשאוב ממנו את כוחם. ב-3 במאי 1919 הם הקימו את הסתדרות המזרחי ביוון – המקום היחיד במרחב היהודי הספרדי שבו תנועה זו התבססה ופעלה במשך שנים ארוכות עד לשואה – וקיימו קשר רציף עם מרכז התנועה בארץ-ישראל ועם מנהיגים ורבנים מהעולם הציוני הדתי מחוץ ליוון. באמצעות קשרים אלה נחשפו מנהיגי התנועה לידיעות מהעולם היהודי והתעדכנו בחומרים הספרותיים שראו אור בארץ.

"איל ג`ידייו", שימש כשופרה של התנועה להפצת האידיאולוגיה שלה, באמצעות המאמרים הפובליציסטיים, שרובם היו מפרי עטו של העורך אברהם רקנטי, ובאמצעות היצירות הספרותיות, הטיף העיתון ליהדות, ללאומיות ולציונות, לסולידריות עם קהילות ישראל ברחבי העולם, לחיזוק המסורת והמנהגים היהודיים והיהודים-הספרדיים וללימוד השפה העברית.

למען השגת מטרות אלה הוכנסו לעיתון טקסטים ספרותיים מסוגות שונות וממקורות מגוונים, כמו למשל, קופלאס, נובלות ושירים מתורגמים משפות שונות, אגדות חז"ל מתורגמות ללאדינו, יצירות מקוריות בעברית ובלאדינו ועוד.

בהרצאה המוצעת אבחן את דרכו של העיתון ואביא ממצאי מחקר על אודות "איל ג`ידייו" ופעילותו הסוציו-ספרותית.