The Manna Pericope (Exod 16:14-15): The Terms meḥuspas and מן (in the Phrase man-hu) in the Light of the Jewish Medieval Commentators and in Comparison to Modern Biblical Hebrew Philology

בהרצאתי אדון בשם התואר "מחוספס" ובמילה "מן" בצירוף "מן-הוא" המזדמנים שניהם בסיפור המן בשמות טז:

"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל-הָאָרֶץ וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה` לָכֶם לְאָכְלָה" (שמות טז, יד-טו)

בהרצאה אציג את הפירושים השונים שהוצעו ע"י פרשני ימי הביניים וע"י הפרשנים והמילונים המודרניים, ואנסה להראות איזה מבין הפירושים שהוצעו בימי הביניים הכי מתאים לאור הפילולוגיה המקראית המודרנית

שני פירושים הוצעו ע"י פרשני ימה"ב למילה "מחוספס": `מעוגל` ו- `מגולה`. לשתי ההצעות מוצאים סימוכין גם בפילולוגיה המקראית המודרנית. כך למשל הפירוש `מעוגל`, שהוצע ע"י רבי סעדיה גאון, רבי יונה בן ג`אנח ורבי דוד קמחי, נתמך בידי בן יהודה. הפירוש `מגולה`, שהוצע ע"י רש"י (הפירוש הראשון שלו), מנחם ורמב"ן, המבוסס על תרגום אונקלוס, נתמך בידי מילון BDB.

את המילה "מן" בצירוף "מן-הוא" פירשו נכון, כמילת שאלה, שניים מבין פרשני ימה"ב (רשב"ם וריב"ג [באחד משלושת הפירושים שהוא הציע]). פירוש זה הוא המקובל היום בפילולוגיה המקראית המודרנית. אמנם לא עמדו לרשותם אותן שפות שמיות שהיום עומדות לרשות החוקרים (אכדית, כנענית, אוגריתית) שבעזרתן מקבל פירוש זה חיזוק וביסוס, ולכן מוצאים אצלם סימוכין משפות אחרות (מצרית וארמית), אך בכל מקרה, היעדר ידיעת שפות אלה לא מנע מהם להגיע לפירוש הנכון.