The Language of Rashi`s Commentary to the Babylonian Talmud: Introductory Remarks

התלמוד הבבלי הוא הספר הנלמד ביותר במהלך הדורות מכל ספרות חז"ל, ומאז חיבר רש"י את פירושו לתלמוד היה העיסוק בַפירוש חלק בלתי נפרד מלימוד התלמוד עצמו. זה מאות שנים שאין התלמוד הבבלי נלמד אלא באספקלריה של פירוש רש"י.

מאות כתבי יד של פירוש רש"י לתלמוד פזורים בספריות ברחבי העולם. מקצתם מחזיקים מסכתות שלמות או כמעט שלמות, ורובם מקוטעים. לפירוש יש גם עדי נוסח משניים, כגון רש"י שבדפוסים וציטוטים של פירוש בחיבורים אחרים.

ההשוואה בין עדי הנוסח מעלה תופעה בולטת והיא ההבדלים הרבים שביניהם. למעשה מקובל לומר שכבר בדורות הסמוכים לפטירתו של רש"י התפתחו ענפי נוסח לפירושו.

ההבדלים העמוקים שבין הנוסחאות מקשים על תיאור לשונו של הפירוש. מסתבר מאוד שחלק גדול מההבדלים מקורו בשינויים שהכניסו מעתיקים. מבנה הפירוש ומטרותיו חושפים אותו (אולי יותר מכל חיבור אחר) לעיבודים ולעריכות מאוחרות של הנוסח ומקשות על המבקש להעמיד את פירוש רש"י בדמותו המזוקקת.

לשון רש"י בפירושו לתלמוד לא נחקרה עד כה בצורה שיטתית. אין ספק שיש לה חשיבות גדולה למחקר העברית ומסורותיה בימי הביניים. מצד אחד לשון הפירוש יוצאת מלשון התלמוד וחוזרת אליה, ולפיכך ביסודה היא ערוכה ומסוגננת בהתאמה ללשון התלמוד – עיון ראשוני בכתבי היד של הפירוש מעלה צורות משובחות מלשון חז"ל, ומחזקות אפוא את תפקידו במחקר לשון חז"ל. מצד שני בירור הנוסח המקורי של הפירוש יסייע לנו לעמוד על חידושיו הלשוניים של רש"י – בעיקר באוצר המילים ובתחביר.

בהרצאה אני מתכוון להציג את בעיית עדי הנוסח של הפירוש בפירוט ואף להציע מודל לדירוג כתבי היד מן הבחינה הלשונית. בחלק השני של ההרצאה אדגים כמה מאפיינים מלשונו של הפירוש על פי עדיו הטובים.