Identifying “Joseph,” Author of The Liturgical Poem, “The LORD is My Light and My Salvation”

בהרצאה זו אציג חלק ממחקר משותף לד"ר תמר לביא ולי, העוסק בפיוטי עקדה של בעלי התוספות.

בשנת תשנ"ג הוציא לאור אברהם פרנקל את "לקט פיוטי סליחות" מאשכנז וצרפת שאסף סבו דניאל גולדשמידט. בתוך לקט זה מוצא לאור לראשונה הפיוט "יְיֳ אוֹרִי וְיִשְׁעִי" החתום: יוסף. (עקדה הנזכרת ב"סדר טרוייש").

בדונו במסגרת זיהוי הפייטנים, הוכיח א` פרנקל בהוכחות חדשות כי ר` יוסף בכור שור הוא הוא (הפייטן) ר` יוסף בר יצחק מאורליאנס. אולם לגבי העקידה `אורי וישעי` למרות ש"מבנה הסליחה ודרך השימוש בפסוקים מזכירים הרבה את סליחותיו של ר` יוסף מאורליאנס ויש להם ו`לאורי וישעי` כמה ביטויים משותפים בכל זאת מכלל ספק אין היא יוצאת".

במסגרת ההרצאה אנסה להסיר ספק זה שהותיר פרנקל. באמצעות הצגת הזיקה האמיצה בין הפרשנות לבראשית כב העולה מקריאה בעקידה "אורי וישעי" לפירוש בכור שור לאותו פרק. זיקה זו מתקיימת על אף התהום הפעורה בין החתירה לפשט, שמאפיינת את פירושו המקראי של בכור שור, ליצירה האגדית, שפיוטי התפילה הם גלגולה המאוחר. יכולתם של חכמי צרפת לדלג על פער זה הוא ממאפייני אסכולה זו, כפי שציין אביו של אברהם, יונה פרנקל. הבדל זה מתבטא כאן, בשאלה כיצד זיהה אברהם את ההר הקדוש (באמצעות מראה אש – הפיוט; על פי מאמר נבואי - פירוש). אולם לצידה של תופעה זו מתקיימות זיקות רבות בין פיוט העקדה "ה` אורי וישעי" לפירוש בכור שור לפרשת העקדה, מצד התוכן הלשון, וגם ברובד הסמוי העולה מקריאה רבת קשב בשני החיבורים.